על עגבניות מסיימות ושאינן מסיימות

העגבניה נקראת בעברית ובשפות נוספות פרי האהבה (Pomo d'amore, Liebesapfel). מגוון העגבניות שאנו רואים בשווקים אינו רק בצורה, בגודל ובצבע של הפרי אלא גם בדגם הצימוח והפריחה של הצמח. ישנו גן אחד שמשפיע על הדגם הזה ויש לו שני מופעים. אחד מסיים (determinate) והשני בלתי מסיים (indeterminate). אם תביטו בתרשים תבינו מיד את ההיגיון בחלוקה הזו.

עגבניה מסיימת מרכזת את הפריחה שלה כך שמעל כל עלה יש תפרחת ומסיימת את הצימוח לאחר 5 תפרחות ואילו עגבניה בלתי מסיימת מוציאה תפרחת כל עלה שני ותיאורטית אפשר להמשיך לגדל ולהדלות אותה לנצח.

ההבדל הגנטי הזה משמש לשיטות גידול שונות של עגבניות. את הזנים הבלתי מסיימים מגדלים בהדליה בחממות ובתי צמיחה ואילו את הזנים המסיימים מגדלים בשטח הפתוח, שרועות או בהדליה נמוכה. זני עגבניות מסיימות הם בעיקר זנים של עגבניות לתעשיית הרכזים והשימורים וגם גידול שוק למקומות ולעונות שרוצים לקבל יבול מרוכז בזמן קצר ובעונה המיטבית בעלויות גידול נמוכות.

הגידול של עגבניות בלתי מסיימות נעשה בדרך כלל בחממות או בתי רשת במטרה לקבל יבול מתמשך ואיכותי. הגידול בבתי צמיחה נותן למגדל אפשרות לשלוט על תנאי הגידול בעזרת חימום, אוורור, הצללה, קירור ע"י מזרן לח ואפילו העשרה בפחמן דו חמצני (באזורים קרים). כך ניתן לגדל עגבניות גם מחוץ לעונה כלומר במהלך החורף, או בעונות שיש בהן לחץ חזק של מזיקים ובבתי הצמיחה מגינים על הגידול בעזרת רשת מונעת חרקים. בגידול בבתי צמיחה ניתן להשתמש גם במצעים מנותקים כמו טוף, פרלייט או קוקוס, להמנע מחיטויים כימיים ולהתחיל את הגידול עם מצע נקי מפתוגנים וזרעי עשבים רעים. ככלל, זנים איכותיים של עגבניות כמו שרי למיניהן ועגבניות טעם כמו מגי, הם זנים בלתי מסיימים והעגבניות הטעימות והאיכותיות מגיעות למיקסום הפוטנציאל שלהן בגידול מוקפד בתנאי חממה מבוקרים.