פיתוח זני חסה עמידים לפוזריום

ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג סולניים, חברת הזרע

רקע כללי

מחלת הפוזריום בחסה הינה מחלת נבילה והתמוטטות קטלנית, אשר נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f. sp. Lactucae.

המחלה התגלתה לראשונה ביפן ב-1955, ומאז התפשטה למדינות נוספות ברחבי העולם. כיום מוכרים שלושה גזעים של הפטרייה – גזעים 1, 2 ו-3.

בישראל נתקלנו, בחבל הבשור ובאזורי גידול נוספים, בתופעות של נבילה והתמוטטות החל משנת 2008. הזיהוי הראשון של פוזריום כגורם לנבילה ולהתמוטטות נערך ב-2009 במעבדה הפיטופתולוגית של "הזרע", אז זוהתה בבירור באמצעות בידוד מצמחים נגועים וביצוע "מבחן קוך" הפטרייה F. oxysporum f. sp. lactucae. במסגרת השלב הראשוני של עבודת המחקר הוגדר גם בבירור שבישראל מצוי גזע 1 של הפטרייה.

מחלת הפוזריום חמורה במיוחד בעונת הקיץ, אולם עם השנים גברה עוצמת המחלה בישראל ונצפו יותר ויותר שדות שנפגעו גם בעונת החורף.

תסמיני המחלה (סימפטומים)

ככלל, תסמיני המחלה דומים למחלות נבילה הנגרמות ע"י פוזריום בגידולים רבים אחרים:

  • הסימפטום הראשון להופעת המחלה הוא הופעת הצהבה בעלים.
  • בשלב מעט מאוחר יותר ניתן לראות אובדן טורגור של הצמח, נקרוזה בעלים ולבסוף התמוטטות של הצמח כולו.
  • בחיתוך השורש והגבעול של צמח חסה שנפגע מפוזריום ניתן לראות צבע אדום-חום אופייני (החמה פנימית).

   

תמונות 1,2: הצהבה בעלים והתמוטטות של צמחי חסה בשדה נגוע בחבל הבשור

תמונה 3: החמה פנימית אופיינית בגבעול צמח חסה שנפגע מפוזריום.

תמונה 4: ביצוע "מבחן קוך" במעבדה: משמאל – שתילי חסה שהודבקו בתבדיד פוזריום שבודד מצמח נגוע שהובא מהשדה, ובהם ניתן לראות סימפטומים והתמוטטות דומים לאלו שנצפו בשטח. מימין – שתילי חסה שהודבקו לצורך השוואה בתבדיד של פוזריום מלון (F. oxysporum f. sp. melonis), בהם לא נראית כל פגיעה.

כיצד מועברת המחלה?

  • המחלה נגרמת ע"י פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרקע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי חסה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים ובגבעול.
  • במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
  • הפטרייה מסוגלת להתפשט בתוך השדה באמצעות תנועת מים בקרקע וכן עם כלים לעיבוד הקרקע. כלי רכב וכלי עיבוד אשר עוברים משדה לשדה – מאפשרים את הפצת המחלה משדה נגוע לשדות בריאים מרוחקים.

פיתוח זני חסה עמידים לפוזריום

  • בשלב הראשון – נערכו מספר ניסיונות מקדמיים בהם נקבעה השיטה המדויקת להדבקת שתילי חסה בפוזריום באופן המבטיח הבחנה נכונה בין צמחים רגישים לעמידים למחלה. השיטה שפותחה מאפשרת בדיקה במעבדה של מספר רב של קווי חסה, זיהוי הקווים העמידים ובחירה של הצמחים העמידים ביותר לצורך התקדמות לדור הבא.
  • לאחר מכן, נסרקו במעבדה בסדרה של ניסויים מאות קווי חסה, וזוהו ביניהם הקווים העמידים ביותר.
  • במקביל לעבודת המעבדה, נערכו ניסיונות בשטח נגוע בחבל הבשור. ההשוואה בין תוצאות ניסויי המעבדה והניסיונות בשטח הראתה מתאם גבוה בין שתי השיטות.
  • בשנת 2013 השיקה "הזרע" זן חסת עלים ראשון המשלב עמידות לפוזריום עם איכות גבוהה – "אסף".
  • בשנים שלאחר מכן פותחו ע"י "הזרע" זנים עמידים נוספים: רביב – רומית לקיץ, אישתר – הרומית החורפית הבכירה, דיקלה – רומית בעלת לבבות נוחים לאריזה, ליאור – הרומית עם מספר גדול של עלים פנימיים וכמו כן, סולו מיו – חסת האייסברג הקראנצ'ית שלנו.

לפרטים נוספים אודות זני חסה של חברת זרע, הקליקו כאן.

תמונה 5: זן עמיד בהשוואה לזן רגיש, בשטח הטיפוח בחבל הבשור.

תמונה 6: "אסף" – זן עמיד לפוזריום של "הזרע", בשטח נגוע בחבל הבשור

הזרקור על העגבניות: הזדמנויות ואתגרים בפתח

הידעתם שעגבניות הן בין גידולי הירקות הפופולריים בעולם? חקלאי האיחוד האירופי לבדם מייצרים כ-17 מיליון טון מדי שנה. נגיף הקורונה היה מניע חשוב של שוק משגשג זה: המכירות הקמעונאיות העולמיות של עגבניות טריות עלו ב-17.6% בשנת 2020, פשוט כיוון שאנשים נאלצו לאכול בבית.

בחברת "הזרע" לעגבניות יש מקום מיוחד בלב, ואנו מציעים מאות זנים שונים לחקלאים ברחבי העולם. אלחנדרו שכטמן, מנהל פורטפוליו העגבניות בשיווק בחברת "הזרע", שופך אור על האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני תחום העגבניות כיום.

שינוי טעם הצרכן

המפתח לפופולריות של עגבניות הוא מגוון האפשרויות הזמינות לצרכן. כיום, אנו רואים ביקוש עולה לעגבניות צ'רי הנוחות יותר לאכילת "נשנוש". עגבניות קטנות יותר דורשות יותר כוח עבודה בקטיף, מה שיכול להוות אתגר בהתחשב באקלים הכלכלי הקשה של היום ובשוק העבודה הצפוף.

בינתיים, צרכנים מחפשים לקנות יותר 'חקלאות מקומית' כדי לתמוך באיכות הסביבה. כעת, הודות לניסיון ולמחקר ופיתוח מעמיק של חברת "הזרע", עגבניות טעימות יותר זמינות למשך יותר עונות בשנה. במקביל, אנו עובדים עם חברות ייצוא כדי לפתח זנים עם חיי מדף ארוכים יותר.

הזדמנויות אוטומציה

ככל שהקטיף הידני הולך ופוחת בגידול עגבניות, אנו רואים שחקלאים פונים לפתרונות אוטומטיים ודיגיטליים כדי להפוך את הייצור לקל ומהיר יותר. יעילות האנרגיה, העלות והמשאבים הנובעת מכך מבורכת מאוד בתעשייה שבה הרווחים לרוב בלתי צפויים.

אוטומציה היא אפוא תחום מרגש להשקעה, ואנו ב"הזרע" עובדים תמיד במחקר ופיתוח כדי להפוך את חלומות העתיד למציאות עבור המגדלים הזקוקים להם.

טיפול בהשפעת שינויי האקלים

אקלים חם יותר משפיע לרעה על גידול הצמחים ויגביר את הסיכון למחלות ויקשה על עמידה בביקוש הגלובלי הגובר.

חברת "הזרע" עובדת על פתרונות שיעזרו לחקלאים למנוע ולהתגבר על השפעות שינויי האקלים. לא רק שאנו מגדלים זנים מתאימים יותר עם סובלנות גבוהה יותר לבצורת ולחום, אלא שאנו גם משתפים פעולה עם מגדלים לתכנון ויישום טכנולוגיות לחיסכון במים במהלך ההשקיה.

עונים על צרכי העגבניות שלך

בחברת "הזרע" אנחנו מובילים עולמית בתחום בעגבניות, עם פורטפוליו גדול ואיכותי של זנים זמין. אנו מסתמכים על עשרות שנות הידע והניסיון שלנו כדי לתמוך במגדלים ברחבי העולם ולהפוך את פעילותם לברת קיימא, כך שהצרכנים יוכלו להמשיך ליהנות מעגבניות באיכות מעולה במשך שנים רבות.

מחפשים תשובות או עצות לגבי גידול עגבניות? צרו קשר עוד היום!

מיקוד צרכני: ארבע מגמות מזון מהצומח שכדאי להכיר

בשנת 2022, אכילה על בסיס צמחי כאן כדי להישאר. על פי קבוצת בלומברג, מכירות קמעונאיות גלובליות של מזונות צמחיים עומדות להגיע ל-160 מיליארד דולר עד 2030, לעומת 29 מיליארד דולר ב-2020. בינתיים, מחקר של קבוצת NPD מצא כי 19% מהצרכנים מחפשים להוסיף עוד מזון מבוסס צמחים לתזונה שלהם.

עם זאת, השוק הצמחי מורכב יותר מכפי שהוא נראה לעתים קרובות והוא מתפתח מחודש לחודש. בואו נבחן מקרוב כמה מהמגמות הנוכחיות שמעצבות את השוק ואת משמעותן עבור המגדלים.

  1. צמחונות חלקית (Flexitarianism) "מגמישה את שריריה"

מקור הביקוש הגדול ביותר למוצרים מהצומח אינו דווקא מצמחונים או טבעונים, אלא אנשים שבוחרים לאכול פחות בשר. על פי מחקר אחד, 89% מהמשתמשים מהצומח אינם רואים עצמם טבעוניים או צמחוניים.

אלו הן חדשות טובות עבור מגדלים: "פלקסיטאריאנים" שעדיין צורכים חלבון מהחי עשויים להיות "פחות רעבים" למה שמכונה "חלופות בשר" וסביר יותר שיצמדו למזונות מסורתיים מהצומח כמו ירקות, דגנים וקטניות.

  1. כאשר שתי מגמות מתמזגות

אכילה נקייה/אורגנית וצריכה על בסיס צמחי נחשבו פעם לתנועות נפרדות, אבל אנחנו רואים כעת סימנים של התמזגות בין השתיים. במילים אחרות, נראה שצרכנים שמודעים יותר לבריאות מתרחקים ממוצרים מורכבים יותר, מעובדים מבוססי צמחים, לעבר חלופות פשוטות ובריאות יותר. למשל, במקום המבורגרים דמויי בשר, יחשבו יותר על הכיוון של סטייק עשוי כרובית, וישנם נתונים התומכים בכך (על פי דוח 'בריאות + בריאות' של הרטמן)

  1. תנועת ה"קיימות" חשובה

וזה לא קשור רק לבריאות. הגדלת המודעות הסביבתית ברמת הצרכן מניעה גם את המגמה של תוצרת מקומית בריאה יותר. בהמשך, השווקים המערביים עשויים לראות ביקוש מוגבר לקטגוריות ירקות "דל פחמן" (כמו הכרוביים, בצל וכרישה) במקום יבולים מיובאים בעיקר כמו אבוקדו ופולי סויה.

  1. חדשנות, חדשנות ושוב חדשנות

למרות שפשטות לרוב מנצחת, לא חסרה חדשנות במגזר הצמחי. מגמה מעניינת במיוחד היא זו של "מזונות היברידיים" – המבורגרים ונאגטס, למשל, הכוללים תערובת של מוצרי בשר וירקות. זה עשוי להועיל גם למגדלים, שכן מזונות היברידיים סוללים נתיבים חדשים לצריכת ירקות מוגברת.

כפי שניתן לראות, דברים משתנים במהירות בעולם הירק והצומח. ב"הזרע" אנו שומרים את האצבע על הדופק ומספקים פתרונות שיעזרו ללקוחותינו לנווט בנוף הצרכני המתפתח במהירות של היום.