ריקבון הכתר של העגבנייה –  פוזריום "Crown Rot"

Fusarium Crown Rot Fungus Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici

ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג חברת הזרע

רקע כללי

מחלת ריקבון הכתר של העגבנייה הינה מחלה הגורמת לנבילה והתמוטטות של צמחי עגבנייה בוגרים. שם המחלה המקובל באנגלית הינו Fusarium Crown and Root Rot, והוא מתאר היטב את נזקה העיקרי של המחלה – רקבון של השורשים ושל אזור ה"כתר" –אזור החיבור בין השורש המרכזי לגבעול של צמח העגבנייה.

המחלה נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f.sp. radicis-lycopersici.

בישראל, עיקר הפגיעה של המחלה הינה בעונת החורף. ככלל יש לציין כי ישראל הינה אחת המדינות שנפגעו באופן חמור יחסית ממחלה זו. הפגיעה של המחלה חמורה במיוחד באזורי הנגב המערבי ורמת נגב, אולם שכיחה מאד גם בשאר אזורי הגידול של עגבניות בישראל.

 

תסמיני המחלה (סימפטומים)

  • הסימנים הראשונים להופעת המחלה הינה עיכוב בהתפתחות והצהבה של עלים.
  • בהמשך, צמחים נגועים נובלים ומתמוטטים. הצמח הנובל מצהיב, ובהדרגה צבעו משתנה מצהוב לחום. ימים ספורים לאחר שהנבילה נראית בבירור –  הצמח כומש לחלוטין ומת.
  • לעתים, ההתמוטטות מלווה בהופעת כתמים חומים כהים בחלקו התחתון של הגבול.
  • כאשר חותכים את הגבעול התחתון או את השורש המרכזי של הצמח המתמוטט – ניתן להבחין בהחמה ברורה של צינורות ההובלה.
  • בחלק מהמקרים, ניתן לזהות על פני הגבעול התחתון שהתמוטט אזורים שצבעם לבנבן-קרם – אלו הם צברים צפופים של נבגים רב-תאיים של הפטרייה ("מקרוקונידיות"). במקרים אלו, זיהוי מיקרוסקופי של המקרוקונידיות מאפשר איבחון מהיר ואמין של המחלה.
  • יש לציין כי בעגבנייה שכיחות גם מחלות נוספות שגורמות לנבילה והתמוטטות, ופרט לתסמין האחרון שצוין, שהינו ייחודי למחלה זו – שאר התסמינים אינם נבדלים מהותית מתסמינים של מחלות נבילה אחרות, ולכן אבחון מדויק איננו יכול במקרים רבים להינתן על בסיס התסמינים הנראים לעין בלבד.

         

תסמינים ראשוניים של הצהבת עלים

       

תמונה 3: תסמין של נבילת כל הצמח

תסמין של צברי נבגים רב-תאיים (מקרוקונידיות) על פני הגבעול התחתון שנבל

נבגים רב-תאיים (מקרוקונידיות) במיקרוסקופ (הגדלה: x200)

כיצד מועברת המחלה?

  • גורם המחלה הינה פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי עגבנייה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים וכן בחלקו התחתון של הגבעול.
  • במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
  • גורם הפצה שהינו ייחודי למחלה בהשוואה למחלות נבילה שוכנות קרקע אחרות הינו הפצה אווירנית של הנבגים הרב-תאיים, הנוצרים במקרים מסוימים בצברים גדולים על-פני הגבעול התחתון. ישנם מקרים בהם נבגים כאלו, אשר מגיעים לפצעים על-פני צמחים בריאים – מדביקים ישירות את גבעול הצמח הבריא.

מניעה וטיפול

  • קיימים זנים עמידים למחלה, מומלץ לבחור בזנים אלו ובכך למנוע מראש מצב של נגיעות במחלה.
  • לחילופין, ניתן להשתמש בשתילים מורכבים המבוססים על כנות עמידות, ואז ניתן לגדל זנים רגישים כאשר הם מורכבים על כנה שהינה עמידה למחלה.
  • חיטוי קרקע יעיל עשוי לצמצם משמעותית את אוכלוסיית גורם המחלה בקרקע, אולם בשל העובדה שצמחי העגבנייה הינם מעמיקי שורש – קיים קושי במניעה יעילה בהסתמך על חיטוי קרקע כשיטת מניעה יחידה.
  • במקרים בהם מזוהה נגיעות בשלב ההתחלתי – "התללה" (יצירת קונוס) סביב אזור הגבעול התחתון של חול ספוג בקוטל פטריות אפקטיבי, כך שתכסה את אזור הגבעול התחתון – מאפשרת התבססות שורשים אדוונטיביים דרך הקונוס, ובכך מתאפשר המשך גידול של צמח שנפגע בשורש הראשי שלו.

למידע נוסף על כנת הזרע RS עמידת פוזריום* לחץ כאן

צור קשר עם צוות הזרע למידע נוסף

דילוג לתוכן