קטגוריה: חסה

ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג סולניים, חברת הזרע

רקע כללי

מחלת הפוזריום בחסה הינה מחלת נבילה והתמוטטות קטלנית, אשר נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f. sp. Lactucae.

המחלה התגלתה לראשונה ביפן ב-1955, ומאז התפשטה למדינות נוספות ברחבי העולם. כיום מוכרים שלושה גזעים של הפטרייה – גזעים 1, 2 ו-3.

בישראל נתקלנו, בחבל הבשור ובאזורי גידול נוספים, בתופעות של נבילה והתמוטטות החל משנת 2008. הזיהוי הראשון של פוזריום כגורם לנבילה ולהתמוטטות נערך ב-2009 במעבדה הפיטופתולוגית של "הזרע", אז זוהתה בבירור באמצעות בידוד מצמחים נגועים וביצוע "מבחן קוך" הפטרייה F. oxysporum f. sp. lactucae. במסגרת השלב הראשוני של עבודת המחקר הוגדר גם בבירור שבישראל מצוי גזע 1 של הפטרייה.

מחלת הפוזריום חמורה במיוחד בעונת הקיץ, אולם עם השנים גברה עוצמת המחלה בישראל ונצפו יותר ויותר שדות שנפגעו גם בעונת החורף.

תסמיני המחלה (סימפטומים)

ככלל, תסמיני המחלה דומים למחלות נבילה הנגרמות ע"י פוזריום בגידולים רבים אחרים:

• הסימפטום הראשון להופעת המחלה הוא הופעת הצהבה בעלים.
• בשלב מעט מאוחר יותר ניתן לראות אובדן טורגור של הצמח, נקרוזה בעלים ולבסוף התמוטטות של הצמח כולו.

• בחיתוך השורש והגבעול של צמח חסה שנפגע מפוזריום ניתן לראות צבע אדום-חום אופייני (החמה פנימית).

תמונות 1,2: הצהבה בעלים והתמוטטות של צמחי חסה בשדה נגוע בחבל הבשור

תמונה 3: החמה פנימית אופיינית בגבעול צמח חסה שנפגע מפוזריום.

תמונה 4: ביצוע "מבחן קוך" במעבדה: משמאל – שתילי חסה שהודבקו בתבדיד פוזריום שבודד מצמח נגוע שהובא מהשדה, ובהם ניתן לראות סימפטומים והתמוטטות דומים לאלו שנצפו בשטח. מימין – שתילי חסה שהודבקו לצורך השוואה בתבדיד של פוזריום מלון (F. oxysporum f. sp. melonis), בהם לא נראית כל פגיעה.

כיצד מועברת המחלה?

• המחלה נגרמת ע"י פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרקע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי חסה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים ובגבעול.
• במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
• הפטרייה מסוגלת להתפשט בתוך השדה באמצעות תנועת מים בקרקע וכן עם כלים לעיבוד הקרקע. כלי רכב וכלי עיבוד אשר עוברים משדה לשדה – מאפשרים את הפצת המחלה משדה נגוע לשדות בריאים מרוחקים.

פיתוח זני חסה עמידים לפוזריום

• בשלב הראשון – נערכו מספר ניסיונות מקדמיים בהם נקבעה השיטה המדויקת להדבקת שתילי חסה בפוזריום באופן המבטיח הבחנה נכונה בין צמחים רגישים לעמידים למחלה. השיטה שפותחה מאפשרת בדיקה במעבדה של מספר רב של קווי חסה, זיהוי הקווים העמידים ובחירה של הצמחים העמידים ביותר לצורך התקדמות לדור הבא.
• לאחר מכן, נסרקו במעבדה בסדרה של ניסויים מאות קווי חסה, וזוהו ביניהם הקווים העמידים ביותר.
• במקביל לעבודת המעבדה, נערכו ניסיונות בשטח נגוע בחבל הבשור. ההשוואה בין תוצאות ניסויי המעבדה והניסיונות בשטח הראתה מתאם גבוה בין שתי השיטות.
• בשנת 2013 השיקה "הזרע" זן חסת עלים ראשון המשלב עמידות לפוזריום עם איכות גבוהה – "אסף".
• בשנים שלאחר מכן פותחו ע"י "הזרע" זנים עמידים נוספים: רביב – רומית לקיץ, אישתר – הרומית החורפית הבכירה, דיקלה – רומית בעלת לבבות נוחים לאריזה, ליאור – הרומית עם מספר גדול של עלים פנימיים וכמו כן, סולו מיו – חסת האייסברג הקראנצ'ית שלנו.

לפרטים נוספים אודות זני חסה של חברת זרע, הקליקו כאן.

תמונה 5: זן עמיד בהשוואה לזן רגיש, בשטח הטיפוח בחבל הבשור.

תמונה 6: "אסף" – זן עמיד לפוזריום של "הזרע", בשטח נגוע בחבל הבשור