פיתוח זני חסה עמידים לפוזריום

ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג סולניים, חברת הזרע

רקע כללי

מחלת הפוזריום בחסה הינה מחלת נבילה והתמוטטות קטלנית, אשר נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f. sp. Lactucae.

המחלה התגלתה לראשונה ביפן ב-1955, ומאז התפשטה למדינות נוספות ברחבי העולם. כיום מוכרים שלושה גזעים של הפטרייה – גזעים 1, 2 ו-3.

בישראל נתקלנו, בחבל הבשור ובאזורי גידול נוספים, בתופעות של נבילה והתמוטטות החל משנת 2008. הזיהוי הראשון של פוזריום כגורם לנבילה ולהתמוטטות נערך ב-2009 במעבדה הפיטופתולוגית של "הזרע", אז זוהתה בבירור באמצעות בידוד מצמחים נגועים וביצוע "מבחן קוך" הפטרייה F. oxysporum f. sp. lactucae. במסגרת השלב הראשוני של עבודת המחקר הוגדר גם בבירור שבישראל מצוי גזע 1 של הפטרייה.

מחלת הפוזריום חמורה במיוחד בעונת הקיץ, אולם עם השנים גברה עוצמת המחלה בישראל ונצפו יותר ויותר שדות שנפגעו גם בעונת החורף.

תסמיני המחלה (סימפטומים)

ככלל, תסמיני המחלה דומים למחלות נבילה הנגרמות ע"י פוזריום בגידולים רבים אחרים:

  • הסימפטום הראשון להופעת המחלה הוא הופעת הצהבה בעלים.
  • בשלב מעט מאוחר יותר ניתן לראות אובדן טורגור של הצמח, נקרוזה בעלים ולבסוף התמוטטות של הצמח כולו.
  • בחיתוך השורש והגבעול של צמח חסה שנפגע מפוזריום ניתן לראות צבע אדום-חום אופייני (החמה פנימית).

   

תמונות 1,2: הצהבה בעלים והתמוטטות של צמחי חסה בשדה נגוע בחבל הבשור

תמונה 3: החמה פנימית אופיינית בגבעול צמח חסה שנפגע מפוזריום.

תמונה 4: ביצוע "מבחן קוך" במעבדה: משמאל – שתילי חסה שהודבקו בתבדיד פוזריום שבודד מצמח נגוע שהובא מהשדה, ובהם ניתן לראות סימפטומים והתמוטטות דומים לאלו שנצפו בשטח. מימין – שתילי חסה שהודבקו לצורך השוואה בתבדיד של פוזריום מלון (F. oxysporum f. sp. melonis), בהם לא נראית כל פגיעה.

כיצד מועברת המחלה?

  • המחלה נגרמת ע"י פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרקע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי חסה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים ובגבעול.
  • במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
  • הפטרייה מסוגלת להתפשט בתוך השדה באמצעות תנועת מים בקרקע וכן עם כלים לעיבוד הקרקע. כלי רכב וכלי עיבוד אשר עוברים משדה לשדה – מאפשרים את הפצת המחלה משדה נגוע לשדות בריאים מרוחקים.

פיתוח זני חסה עמידים לפוזריום

  • בשלב הראשון – נערכו מספר ניסיונות מקדמיים בהם נקבעה השיטה המדויקת להדבקת שתילי חסה בפוזריום באופן המבטיח הבחנה נכונה בין צמחים רגישים לעמידים למחלה. השיטה שפותחה מאפשרת בדיקה במעבדה של מספר רב של קווי חסה, זיהוי הקווים העמידים ובחירה של הצמחים העמידים ביותר לצורך התקדמות לדור הבא.
  • לאחר מכן, נסרקו במעבדה בסדרה של ניסויים מאות קווי חסה, וזוהו ביניהם הקווים העמידים ביותר.
  • במקביל לעבודת המעבדה, נערכו ניסיונות בשטח נגוע בחבל הבשור. ההשוואה בין תוצאות ניסויי המעבדה והניסיונות בשטח הראתה מתאם גבוה בין שתי השיטות.
  • בשנת 2013 השיקה "הזרע" זן חסת עלים ראשון המשלב עמידות לפוזריום עם איכות גבוהה – "אסף".
  • בשנים שלאחר מכן פותחו ע"י "הזרע" זנים עמידים נוספים: רביב – רומית לקיץ, אישתר – הרומית החורפית הבכירה, דיקלה – רומית בעלת לבבות נוחים לאריזה, ליאור – הרומית עם מספר גדול של עלים פנימיים וכמו כן, סולו מיו – חסת האייסברג הקראנצ'ית שלנו.

לפרטים נוספים אודות זני חסה של חברת זרע, הקליקו כאן.

תמונה 5: זן עמיד בהשוואה לזן רגיש, בשטח הטיפוח בחבל הבשור.

תמונה 6: "אסף" – זן עמיד לפוזריום של "הזרע", בשטח נגוע בחבל הבשור

מחלת TOBRFV בעגבנייה- סימפטומים, הדבקה, מניעה וטיפול

ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג סולניים, חברת הזרע

 

רקע כללי

המחלה הוויראלית ToBRFV – Tomato Brown Rugose Fruit Virus הינה מחלת ווירוס חדשה יחסית, אשר הופיעה לראשונה במזרח התיכון בשנת 2014. מאז התפשטה המחלה במהירות לאזורים רבים נוספים בעולם, ומהווה כיום בעיה גלובאלית מרכזית בגידול העגבניות בעולם.

בישראל, כל אזורי הגידול נפגעו קשות מ-ToBRFV, והשפעת המחלה ניכרת היטב הן בגידול העגבניות בשטחי הגידול והן באיכות ובמראה הפרי הקטוף הנמכר.

 

תסמיני המחלה (סימפטומים)

ככלל, תסמיני המחלה דומים לתסמינים הטיפוסיים למחלת ה-ToMV, אולם עוצמת התסמינים יכולה להיות שונה מזו המוכרת ב-ToMV:

  • בעלים – מופיעה מוזאיקה, אשר בולטת במיוחד בעלים הצעירים ובקודקודי הצמיחה. בחלק מהמקרים יש הצרה של טרף העלה, ובמקרים מסוימים העלים הופכים חוטיים ממש ("Shoestrings").
  • בפירות – מתפתחים כתמים צהובים אשר בשלב מאוחר יותר הופכים נקרוטיים. בחלק מהמקרים מופיעים "כתמי שוקולד" על הפרי. במקרים של פגיעה קשה הפרי מתקמט ומתעוות. המראה המקומט בשילוב עם הכתמים החומים הינו זה שהעניק לווירוס את שמו.
  • יש לציין כי בניגוד למצב האופייני לנגיעות ב-ToMV, שבו סימפטומים בפרי מופיעים בדרך כלל רק במקרים של פגיעה חמורה במיוחד בעלווה, הרי שבמקרה של ToBRFV אין קשר בין חומרת הפגיעה בפרי לחומרת הפגיעה בעלווה: ישנם מקרים של זנים שבהם נצפית פגיעה קשה בפירות בזמן שבעלים לא נראים סימפטומים, ולהיפך – מקרים של סימפטומים חמורים בעלווה והיעדר סימפטומים בפרי.
  • במקרים מסוימים – מתפתחת נקרוזה של עלי הגביע (Calyx) של הפירות, עוקצי הפרי והשדרה המרכזית של אשכול הפירות.
  • כאשר זן רגיש נפגע מ-ToBRFV, הנזק העיקרי הינו בהחלשה ניכרת של הצמח וביכולתו להניב אשכולות של פרי לאורך זמן. כתוצאה מפגיעת הווירוס השתנה כליל גידול העגבניות בישראל: עקב היחלשות הצמחים אין כיום למעשה כמעט אפשרות למגדלי העגבניות לגדל בעונה מרכזית ארוכה של 9-10 חודשים אשר הייתה נהוגה עד להופעת הווירוס, ובמקומה נהוגות כיום עונות גידול קצרות של  4-5 חודשים המיועדות לקטיף של אשכולות בודדים בלבד

סימפטומים בעלים – מוזאיקה חמורה והצרה של חלק מאונות העלה עד לכדי מופע "חוטי"

סימפטומים בפירות

סימפטומים של נקרוזה בעלי הגביע (Calyx), עוקצי פרי ושדרת האשכול

היחלשות הצמח כתוצאה מהנגיעות בווירוס בזן רגיש (בצד ימין) לעומת זן דומה לו במרבית תכונותיו אשר הינו עמיד לווירוס (בצד שמאל).

כיצד מועברת המחלה?

  • הווירוס ToBRFV מועבר בקלות רבה באופן מכאני – ע"י מגע יד אדם, ע"י כלי עבודה, חוטי הדלייה, או כל גורם אשר בא במגע פיסי עם צמח נגוע או עם קרקע שמכילה את הווירוס ובא במגע מאוחר יותר עם צמחים בריאים. חשוב לזכור כי חלקיקי ווירוס זה הינם עמידים במיוחד לתנאי הסביבה, ומסוגלים לשרוד זמן ממושך בקרקע או על-פני משטחים אשר נוגעו בהם.
  • היות והווירוס מסוגל לשרוד בקרקע למשך תקופה ארוכה – הווירוס עובר גם עם קרקע נגועה אשר מועברת ממקום למקום (ע"י הצמדות לנעליים, לכלי עיבוד שעוברים מחלקה לחלקה וכד').
  • הווירוס מועבר בזרעים – זרע אשר הופק מצמח נגוע עשוי לשאת על פניו חלקיקי ווירוס.
  • הווירוס מסוגל לעבור גם באמצעות דבורי בומבוס אשר משמשות להאבקה במהלך הגידול.

מניעה וטיפול

  • מאז התפרצות המחלה, שקדו חברת "הזרע סידס" וקבוצת "לימגרן" על מחקר מקיף בנושא, בו טופחו זנים בעלי רמת עמידות לווירוס. הפטנט הראשון בעולם על עמידות ל-ToBRFV נרשם ע"י "לימגרן" בשנת 2017. שימוש בזנים אלו נותן מענה אופטימלי לגידול בתנאים של נגיעות ב- ToBRFV תוך שמירה על ביצועי הזנים.
  • שמירה על הכללים הפיטוסניטריים הינה נקודת מפתח במניעת המחלה:
    • הקפדה על בגדים נקיים, חלוקים וכפפות של הנכנסים לחממה.
    • הקפדה על חיטוי כל הציוד בו משתמשים.
    • חיטוי נעליים בבור טבילה בכניסה לחממה.
    • הקפדה על סדר הכניסה למבנים – יום העבודה מתחיל ממבנים של גידול צעיר ובריא וממשיך למבנים של הגידול המבוגר יותר.
  • צמחים בהם מתגלה נגיעות יש להרחיק מהחממה מיידית תוך הקפדה על הימנעות ממגע עם הצמחים השכנים.
  • שימוש בזרעים ובשתילים בריאים הינו נקודת מפתח נוספת במניעת המחלה. חברת "הזרע סידס" מקפידה על ביצוע בדיקות בריאות במעבדות מוסמכות, ע"פ התקנים הבין-לאומיים והשירותים להגנת הצומח. בדיקת הזרעים לניקיון מ- ToBRFVנעשית לפי פרוטוקולISHI , שהינו הפרוטוקול הבינ"ל המקובל בעולם.
  • הקפדה על סניטציה טובה – חיטוי הקרקע או מצע הגידול וחלל החממה בתום הגידול.

חברת "הזרע" מבשרת על השקת זנים עם עמידות בינונית (IR) ל-ToBRFV- לפרטים נוספים לחצו כאן