נא להכיר- טוטה אבסולוטה

מאת ד"ר דוד לוי,פיטופתולוג הזרע

עש הטוטה אבסולוטה משתייך לסדרת הפרפראים ולמשפחת העשבחניניים [Gelechiidae] אשר תוקפת צמחים ממשפחת הסולניים כמו תפוח אדמה, טבק, חציל ועגבנייה.
בשמו העברי הוא ידוע בתור עש המנהרות של הסולניים.
טוטה אבסולוטה מוכר כבר מ-1980 בדרום אמריקה בתור מזיק קטלני לעגבניות. לראשונה הופיע באירופה ב-2006 (במזרח ספרד). טוטה אבסולוטה הוא עש שפגיעתו קשה ביותר הנובר מנהרות בעלה ויש לו העדפה מובהקת לעגבניות. ניתן למצוא אותו גם בחצילים, פלפלים וכן בתפוחי אדמה ובצמחים תרבותיים אחרים. נוסף על כך הוא נמצא גם בעשבי בר ממשפחת הסולניים (למשל ענבי שועל, דטורה). טוטה אבסולוטה עלולה לגרום להפחתה של 50% עד 100% ביבולים בעגבניות, והנוכחות שלה עלולה לגרום להגבלת יצוא המוצר. מניעה וניהול נכון של המזיק הכרחיים לפיכך. במקרים רבים השימוש בחומרים כימיים נוחל כישלון מפאת העמידות של טוטה אבסולוטה לקוטלי חרקים רבים, אבל גם משום שחלק גדול ממחזור ההתפתחות שלה מתנהל בתוך הצמח או בתוך האדמה, היינו מחוץ להישג ידם של קוטלי החרקים. משום כך בניהול הניגוע בטוטה אבסולוטה יש עדיפות לשילוב של אסטרטגיות שונות הכלולות בשיטת ההדברה המשולבת (IPM).
להלן מקצת מהנושאים לדיון שהועלו בסימפוזיון הבינלאומי הראשון לטוטה אבסולוטה שהתקיים בוולנסיה במרץ 2010.

 width=

 

ביולוגיה ואקולוגיה

טוטה אבסולטה מתרבה במהירות עם מחזור חיים המשתרע על בין 24 ל-38 ימים, תלוי במעלות החום. טווח המעלות המיטבי להשלמת מחזור החיים של החרק הוא בין 25 ל-35 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר המאפשרת את פעילותו היא Cº9. כאשר המעלות מטפסות מעל Cº35 יתקשה החרק להשלים את מחזור החיים שלו, ורמת התמותה תהיה גבוהה. בשלב הזחל שלו הוא אינו נכנס לפֶּסֶק, לדיאפאוזה, כל עוד תזונתו מסופקת לו. נקבה אחת עשויה להטיל עד ל-250 – 260 ביצים במשך חייה, אך בסופו של דבר רק 40 עד 150 ביצים המוטלות על חלקי צמח מעל הקרקע יבקעו. בדרך כלל 75% מהביצים מוטלות על העלווה ו-15% על הפרי.
ההידבקות גבוהה במיוחד בצמחים צעירים ופחות שכיחה במבוגרים. ברגע שבו הצמח מתחיל לתת פרי יורדת מידת המשיכה שלו לנקבה בתור צמח מארח. ועם זאת בחממות סגורות או בתנאים של חקלאות גידול יחיד תיתכן גם צמיחה של אוכלוסייה בצמחים מבוגרים יותר. הביצים מתפתחות לזחלים אשר נוברים בתוך העלה (וניזונים מהפרנכימה, מרקמת התווך, לאחר שהם חודרים את האפידרמיס), בתוך הגבעול או בתוך הפרי אבל יוצאים מהם כדי להתגלם. גלגול מלא כולל ארבעה שלבים התפתחותיים אצל הזחל. בתוך כדי ההשלה ניתן למצוא את הזחלים זמנית מחוץ למנהרות העלה או הפרי. השלבים הראשון והשני בהתפתחותו עלולים לגרום לנזק הח

מור ביותר לצמח. על-ידי הפחתת היארעות הבוגרים ניתן להפחית את הנזק של הזחלים.
ההתגלמות עשויה להתרחש בתוך הקרקע או על פני השטח של העלה, בתוך עלה מגולגל או בתוך מנהרה בו. על פי רוב הגולם נמצא בקרקע, בתוך סדקים או בשוליים של שכבת המעטפת שבאים במגע עמה. שנת חורף יכולה לקרות בביצה, בגולם או בעש בוגר. העשים פעילים בלילה ונחבאים בינות העלים במשך היום. בדרום אירופה ובצפון אפריקה לא היו תצפיות של שנת חורף.
צבעם של עשים בוגרים הוא אפור או חום, גודלם הוא 6 מ"מ בקירוב ומוטת הכנפיים בטווח של 10 מ"מ. הזכרים כהים במקצת יותר מהנקבות. נקבות חיות בין 10 ל-15 יום ואילו הזכרים בין 6 עד 7 ימים.
זחלים שבקעו זה עתה קטנים בגודלם (0.5 מ"מ) וצהבהבים. כשהם מתבגרים הזחלים הופכים צהובים-חומים ופס כהה מתפתח בחלק האחורי של קופסית הראש. זחלים שהגיעו לשיא גודלם מגיעים ל- 9 מ"מ וצבע ורדרד מכסה את גבם. הגלמים הם בצבע חום בהיר ובאורך 6 מ"מ לכל היותר.
טוטה אבסולוטה מופץ במהירות רבה ובקלות בדרכים שונות. מציעים שיש לטוטה אבסולוטה שתי דרכים עיקריות להפצה עולמית: משלוחים של חומר צמחי טרי כמו שתילים או פירות (במיוחד עגבניות בהדליה עלולות לשאת עליהן את כל שלבי האורגניזם) ודרך שנייה על-ידי הרוח. יש עדויות לכך שההפצה של המזיק יכולה להיות בשיעור של אלף קילומטר בשנה. מוצאו הוא בדרום אמריקה והוא הופיע לראשונה באירופה במזרח ספרד ב-2006. עד 2009 הוא הופץ אל רוב ארצות אגן הים התיכון וכן גם לארצות רבות במרכז אירופה ובצפונה.

פיקוח ושליטה במזיקים

טוטה אבסולוטה הינו מזיק קטלני בדרום אמריקה מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. בתחילה הטיפול בו נערך באמצעות קוטלי חרקים תוך שימוש ברמות גבוהות של מינון וטיפולים חוזרים. כתוצאה מכך התפתחו אוכלוסיות חרקים עם עמידות בפני קוטלי החרקים שהיו אז בשימוש. הבדלים בגישות למדידה של ספי ההשרצה של המזיק גרמו למשטרי הדברה שונים מצד אחד, ולהיעדר דרכים חלופיות לטיפול מצד שני, דבר שהביא למערכת יחידה לשלוט במזיק.
כיום שוררת הבנה כללית שהדרך הטובה ביותר לפקח על המזיק טוטה אבסולוטה היא בנקיטה של שיטת ההדברה המשולבת עם כלי ניטור טובים יותר.

בקרה על הנזק ובקרה על הסף

טוטה אבסולוטה משריצה ביצים בכל חלק של הצמח מעל הקרקע בכל שלב של הגידול. המשכיות ההתפתחות שלה גורמת לכך שהמזיק יהיה נוכח ביבול לכל אורך עונת הצימוח. הזחלים מעדיפים עלים וגבעולים אבל ניתן למצוא אותם גם מתחת לכתר הפרי ואפילו בתוך הפרי עצמו. הזחלים מתקיפים רק פרי ירוק. נראה שמבחינתם אין הבדל בין הפרי הירוק לעלים. עם זאת יש הבדל בהעדפה של הנקבה באשר למקום הטלת הביצים. קיימים כמה הבדלים בין זנים. נתגלה כי עגבניות שרי מנוגעות פחות באופן כללי בהשוואה לעגבניות גדולות יותר.
ניתן למדוד את הנזק באמצעות בקרת סף לפי סיווגים שונים: המספר של מנהרות הזנה ראשונות, הגודל של המנהרות, והמספר של הזחלים בכל עלה, המספר של עלים מנוגעים בצמח בשטח יחסי או מספרם של הפירות המנוגעים בכל צמח.
ההחלטה על נתינת הטיפול נעשית לאחר מדידת מספר הבוגרים שנמצאים במלכודות ניטור שמפזרים בשדה או בחממה. בספרד מומלץ להתחיל טיפול בקוטלי חרקים כאשר סופרים 40 בוגרים בכל מלכודת ליום. זאת מדידה שמעבר לה עלול להיגרם נזק לפירות. הצפי הוא שכ-10% נזק בעלווה עלול להסתיים ב-5% נזק לפירות. טמפרטורת הסף הנמוכה ביותר היא 8 מעלות צלזיוס.

 

שיטת ההדברה המשולבת

הוסכם כי בטווח הארוך הדרך היעילה ביותר לשלוט בטוטה אבסולוטה היא על-ידי שילוב גישות שונות לפיקוח מזיקים.
במקרה של טוטה אבסולוטה הנקודות החשובות ביותר הן:

מניעה, מלכודות פרומון, חרקים טורפים, פרזיטואידים, בצילוס טורינגיאנזיס (Bt) וריסוס סלקטיבי.

מניעה

פרישת רשתות נגד מזיקים חשובה בחממות ובבתי רשת. מניעה של כניסת חרקים בוגרים לגידול היא חשובה ביותר להצלחת הטיפול אבל ניתן להבין שבמקרה של טוטה אבסולוטה מניעה זאת מציבה בפנינו אתגר אמיתי. לחרק יש משיכה עזה לצמח העגבנייה והוא יכול למצוא כל פתח או חור קטנטן ברשת. נוסף על כך הזחל עשוי לזחול אל תוך החממה מתחת לרשת או מתחת לדופן הפלסטיק.
צמחים אשר נוגעו בגידול הקודם עלולים לשאת עליהם מספר רב של גלמים בתוך העלווה שלהם. לפיכך בוצעו ניסויים לאמוד את היעילות של הסרת העגבנייה מעלוותה במקום להוציא את הזחלים מחוץ לחממה. נמצא כי רק מעט גלמים יוכלו להגיע לגלגול מלא אבל מאלה שהשלימו היה די כדי לבנות מחדש את האוכלוסייה בתוך החממה. שיטה זאת הינה שימושית רק כאשר יש הפסקה ב

ין עונות הגידול. גישה זאת עלולה ליצור בעיה משנית אם הצמחים מנוגעים במחלות אחרות, למשל במחלות שוכנות קרקע.
מומלץ להגיף את החממה למשך עשרה ימים לפני שתילה חדשה. על פני הפתח רצוי למתוח רשתות כפולות או דלתות.
יש לנקות את הסביבה של החממה או של השדה וכן גם את החממה או את השדה הסמוך משאריות של צמחי עגבניות או סולניים אחרים (במיוחד ענבי שועל, דטורה, תפ"א, חציל או עגבנייה) לא ניתן לשלוט במזיק אם אין טיפול מקביל בסביבה.

מלכודות פורמונים

משמשות לשתי מטרות: ניטור ולכידה המונית או לשם יצירת בלבול מיני. ישנם סוגים שונים של מלכודות פורמונים. הן משמשות בדרכים שונות בחממה. המספרים והמיקומים שלהן בשדה/ בחממה מותנים במטרה שלשמה הוצבו.
היעילות של הפורמון ואורך החיים שלו מותנים בתנאים בשדה או בחממה. בתנאים של טמפרטורות גבוהות הפורמון יהיה יעיל לתקופה קצרה יותר. הנדיפית יכולה להיות עם רמות שונות של פורמון או עשויה מחמרים שונים. המלכודת היעילה יותר עשויה מגומי. המחיר של הפורמון הוא גבוה מאוד ועלול להוות גורם מגביל.
בשביל לכידה המונית משתמשים בסוגים שונים של מלכודות, ורובן פועלות על יסוד שתי אסטרטגיות עיקריות. מלכודת דלתא או מלכודות מלוחות פלסטיק מכוסות בדבק או אמבט עם מים. היעילות של הלכידה ההמונית מוגבלת במיוחד בהיארעות גבוהה של אוכלוסיות חרקים.
כעת נמצא פיתוח חדש בשלב הניסוי – שימוש בנדיפיות זעירות המופצות באופן אחיד בתוך החממה על מנת להגדיל את הבלבול המיני.

מלכודות אור

אינן מומלצות משום שהן עלולות ללכוד חרקים מועילים אחרים בתוך החממה ומצד שני הן עלולות למשוך חרקים אחרים אל תוך החממה.

רֵכְּנָפִיים טורפים מסדרת הפשפשאים

כיום יש בהם שימוש נפוץ ומוצלח כנגד כנימת החממות (כנימת עש החממות וכנימת עש הטבק) בעגבניות בשילוב עם טפילים (הצרעה הטפילית Encarsia Formosa הצרעה Ertemocerus spp) הרכנף הטורף (ים תיכוני), הפשפש הרכנפי Macrolophus pygmaeus (בצפון אירופה). הרכנפיים יכולים לגרום גם נזק כלשהו לצמחי העגבניות אבל המגדלים בדרך כלל מעדיפים אוכלוסייה גבוהה של רכנפיים על פני הטוטה אבסולוטה בגלל רמת נזק נמוכה יותר שנגרמת מצד הרכנפיים בהשוואה לטוטה אבסולוטה.

פרזיטואידים

טפיל ביצים כוללני: הצרעה הטפילית Trichogramma spp. יש לשחרר כמויות גדולות ובתכיפות גבוהה בגלל מחזור החיים הקצר של צרעה זאת, ובגלל תאים מפרישים שעל בלוטות היונקות בעגבניות אשר גורמים לצמצום של אוכלוסיית הפרזיטואידים.
כרגע נערך מחקר בטפילים של זחלים, וכן גם באמצעות חיסון ואפילו בהדברה ביולוגית קלאסית.

החיידק בצילוס טורינגיאנזיס

המכונה גם Bt. גם בשלבים המוקדמים והמבוגרים יותר [של טוטה אבסולוטה] הם יכולים לאכול Bt. דבר שהופך את החיידק ליישום יעיל ביותר אבל גם לו יש מגבלות משלו. הפקת הרעלן של Bt. היא מסוימת מאוד. היעילות שלו עשויה להגיע ל-95%, במיוחד בשלבים ההתפתחותיים הראשונים. המדידות של הכמות חייבות להיות מדויקות מאוד והריסוס שלה שגרתי (מדי שבוע).

ריסוס סלקטיבי

חשוב ביותר לבחור את קוטלי המזיקים לבקרת המזיקים. בשיטה של הדברה משולבת יש חשיבות עליונה לבחירה של קוטל המזיקים וכן למשטר השימוש במדבירי החרקים השונים. כבר נמצא שטוטה אבסולוטה פיתחה אוכלוסיות העמידות בפני קוטלי חרקים.
אכן מומלץ להשתמש במשטרים שונים של שימוש בהדברת חרקים. המשטר המומלץ ביותר הוא לבחור קבוצות שונות של קוטלי חרקים ולהשתמש בהם ברצף כדי להבטיח שלא ירססו מדביר אחד פעמיים בדור נתון של החרק.

דילוג לתוכן