מובילים את הדרך בביצועים ובהגנה – אלחנדרו שכטמן מרחיב על אסטרטגיית העגבניות של "הזרע"

מובילים את הדרך בביצועים ובהגנה – אלחנדרו שכטמן מרחיב על אסטרטגיית העגבניות של  "הזרע"

אלחנדרו שכטמן, מנהל מוצר גלובלי-עגבנייה ב"הזרע, משתף בתובנות על הגישה האסטרטגית של החברה בהתמודדות עם ToBRFV ועיצוב עתיד טיפוח העגבניות. בשיחה זו הוא מסביר כיצד אסטרטגיית דרגות העמידות ב"הזרע"  לצד שותפות החזקה עם המגדלים וההתמקדות בחדשנות בת-קיימא מאפשרות לחברה להישאר בחזית החקלאות אשר מתפתחת במהירות.

כיצד אסטרטגיית דרגות העמידות של "הזרע" מבדלת בינכם לבין חברות אחרות שמהרו להצהיר על זנים בעמידות HR?

״מאז שהווירוס החל להתפשט, "הזרע" הבינה שעמידות בפני עצמה אינה מספיקה.
היינו בין הראשונים לפתח זנים שלא רק מספקים עמידות, אלא גם מצטיינים בביצועים אגרונומיים: יבול גבוה, איכות פרי מצוינת ואמינות — כפי שמופיע בסיסמה שלנו: "האיזון המושלם בין הגנה לביצועים".
בנוסף, הובלנו את גישת העמידות הרב-גנטית, שמשלבת מספר גנים בעלי מנגנוני פעולה שונים, כדי להבטיח הגנה ארוכת טווח.
מכיוון שווירוסים עוברים מוטציות במהירות ויכולים להתגבר בקלות על עמידות חד-גנטית, הגישה הזו מפחיתה משמעותית את הסיכון לקריסת העמידות.
באמצעות שילוב של הגנה, ביצועים ועמידות לאורך זמן  "הזרע" מציבה את הסטנדרט לעתיד, סטנדרט שאנו מאמינים שכל התעשייה תלך בעקבותיו.״

כיצד אתם מודדים את 'הצלחת המגדל' בפיתוח זנים חדשים, ומה תפקידן של ביצועים עקביים בתהליך?

״אני תמיד אומר שהמטרה שלנו היא לספק פתרונות איכותיים ללקוחות שלנו. כדי להשיג זאת, אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המגדלים ומתייחסים אליהם כשותפים בתהליך פיתוח הזנים.
עבור כל מגדל, זן מוצלח הוא זן עם ביצועים עקביים לאורך העונות, השנים ותנאי הגידול השונים. הצלחת המגדלים — היא ההצלחה שלנו.״

האם תוכל להסביר מה ההבדל המעשׂי בין רמות IR ו-HR בתנאי הגידול האמיתיים?

״זו שאלה מצוינת. למרות שאנו מתמודדים עם ToBRFV כבר עשר שנים, הקהילה המדעית עדיין לומדת את הווירוס — התנהגותו, אינטראקציות עם הסביבה, זנים שונים ועוד.
קיימים עדיין נושאים לא פתורים, כמו האופן שבו יש להגדיר את רמת העמידות של זן.
נכון להיום אין מבחן סטנדרטי המגדיר אם זן מסוים בעל עמידות HR או IR.
כל חברת זרעים מגדירה זאת באופן עצמאי, כך שההגדרות מאוד סובייקטיביות.
בביקורים שלי אצל מגדלים ברחבי העולם אני רואה לא מעט זנים שמסווגים כ-HR אך מציגים תסמינים חמורים בעלים ובפירות — ולעומתם זנים שמוגדרים כ-IR ובאותה חממה אינם מציגים תסמינים כלל.
עד שתהיה בדיקה השוואתית סטנדרטית, הדרך הטובה ביותר למגדל לבחור זן היא פשוט לבדוק אותו בסביבת הגידול שלו — בלי קשר להצהרת העמידות.״

אילו טכניקות טיפוח וטכנולוגיות אתם משתמשים כדי לשמור על היכולות הגנטיות של זנים בעלי ביצועים גבוהים, תוך הוספת עמידויות חדשות?

״טיפוח הוא משימה רב-תחומית המאחדת מטפחים, גנטיקאים, אנליסטי נתונים, אגרונומים, פתולוגים של צמחים ומומחי ביולוגיה תאית, כולם נתמכים בטכנולוגיות ובכלים מתקדמים.
כל תכונה חדשה שאנו מוסיפים לזן עלולה להשפיע על ביצועיו, ולכן עלינו לוודא שתכונות העמידות לא יפגעו ביבול, באיכות הפרי או בתכונות אגרונומיות אחרות.
בפיתוח זנים עמידים ל-ToBRFV השתמשנו בכלים גנומיים מתקדמים ובטכנולוגיות ביולוגיה תאית כדי לזרז את תהליך הטיפוח המסורתי. במקביל בנינו מערך בדיקות פנימי לבחינה מדויקת של העמידות תחת לחץ נגיפי גבוה. כל זן מועמד נבחן גם בשווקי היעד, בתנאים מגוונים, עם ובלי לחץ נגיפי טבעי, במסגרת ניסויים עולמיים המייצרים אלפי נתונים אגרונומיים.
רק הזנים המשלבים בהצלחה עמידות חזקה עם ביצועים אגרונומיים מצופים — מגיעים לשלב המסחרי.״

איזו תמיכה וידע אתם מספקים למגדלים כדי למנוע נזקים מהווירוס ולמצות את פוטנציאל הזנים העמידים של "הזרע"?

״לאחר פרוץ הוירוס(ToBRFV) העדיפות הראשונה של "הזרע"  הייתה לתמוך במגדלים באמצעות שיתוף ידע וכלים מעשיים לצמצום נזקים. קיימנו סדנאות מקוונות ופרונטליות, בהן המומחים שלנו הסבירו את התנהגות הווירוס, האינטראקציה שלו עם הצמח, והציגו קווים מנחים לפיטוסניטציה ולפרקטיקות מומלצות. מפגשים אלה אפשרו למגדלים להעלות שאלות, לשתף חששות ולמצוא פתרונות יחד.
לאחר שפיתחנו זנים עמידים לוירוס, עבדנו בצורה הדוקה עם המגדלים כדי למקם אותם במקטעים המתאימים ולוודא התאמה מהירה. יוזמות אלה התקבלו בחום, והובילו להערכה רבה מצד המגדלים — שהכירו בכך ש"הזרע"  ממשיכה לעמוד לצד המגדלים בכל שלב.״

אילו תכונות נוספות מעבר לעמידות ל-ToBRFV אתם משלבים בקו הטיפוח כדי להתמודד עם אתגרים עתידיים של המגדלים?

״למרות ש-ToBRFV נמצא במרכז תשומת הלב בעשור האחרון, אי אפשר להתעלם מאתגרים נוספים שהמגדלים, הקמעונאים והצרכנים כבר מתמודדים איתם — וימשיכו להתמודד איתם בעתיד.
אחד האתגרים הוא שינויי האקלים שמשפיעים על יכולת הצמחים להניב בתנאים קיצוניים כמו עומסי חום. כבר היום אנו מפתחים זני עגבניות שמסוגלים לייצר יבול גבוה ואיכותי גם בחום קיצוני.
שינויי אקלים משפיעים גם על הסביבה המיקרובית של המזיקים והמחלות — איומים חדשים מופיעים, ואחרים נודדים לאזורים חדשים. פירוש הדבר שמגדלים יתמודדו עם מזיקים ומחלות שאינם מוכרים להם, ולכן אנו מפתחים זנים בעלי עמידויות נוספות, מותאמות לאזורים שונים.
אתגרים נוספים כוללים קיימות, עלויות ייצור, מחסור בכוח אדם וצמצום בזבוז וטביעת רגל פחמנית. כדי להתמודד עם אלה פיתחנו את הקונספט ‘עגבניות שעובדות בשבילך’ הכוללים זנים כמו "קמלוט" , "נפטון" וכד'. הקונספט מספק יתרונות רבים: עמידויות נוספות, הפחתת עבודת יד, איכות גבוהה, חיי מדף ארוכים, צמצום בזבוז מזון וטביעת רגל פחמנית נמוכה יותר.״

כיצד אתה רואה את פורטפוליו העגבניות של "הזרע" מתפתח בחמש השנים הקרובות כדי להמשיך לתמוך בהצלחת המגדלים?

״"הזרע"  ממשיכה להשקיע ולפתח זנים חדשים המספקים פתרונות בכל שרשרת הערך — מהמגדל ועד הצרכן. פורטפוליו ה ToBRFV שלנו מתרחב במהירות, ומציע מגוון רחב של זנים וטיופולוגיות ברחבי העולם.
בקטלוג שלנו כבר נמצאים זנים עם ביצועים משופרים ועמידות חזקה יותר — מבוססי שני עקרונות אסטרטגיים: ביצועים + עמידות וגישה רב-גנית.
אנו שומרים על קשר הדוק עם המגדלים, עוקבים אחר מגמות השוק ומקשיבים לאתגרים שלהם. כך אנו מבטיחים שתמיד נהיה מוכנים לספק זנים המתאימים לצרכים המשתנים.
כשאני מסתכל קדימה חמש שנים, אני רואה את פורטפוליו העגבניות של "הזרע" מוביל חקלאות בת-קיימא: זנים שדורשים פחות עבודת יד, מפחיתים עלויות ייצור, מספקים יבולים ואיכות גבוהים יותר, מצמצמים בזבוז וטביעת רגל פחמנית לאורך שרשרת הערך — ולבסוף גם משפרים את חוויית הטעם לצרכן.
"הזרע"  הייתה, הינה ותמשיך להיות חברה פורצת דרך המספקת פתרונות חדשניים ללקוחותיה ברחבי העולם.״

למגוון זנים עם עמידות לחצו כאן

 

נעים להכיר! דוד לפידות

הידעתם שרק כ-10% מתוך מאות מכלואים בשנה בכלל מתקדמים לשלב השני של המחקר? וכל זאת בין שנתיים לשלוש לפני השקה מסחרית בהנחה והזן מתאים לעבור להיות מסחרי.

בתור מטפח עגבניות צ'רי בחברת הזרע, דוד לפידות עוסק מזה שנים בטיפוח והכלאת עשרות זני צ'רי עגול בשנה. אם תשאלו אותו, הוא ודאי יגיד לכם שאחד הדברים האהובים עליו בתחום הוא "להיפרד יפה" מזנים שלא מתאימים להגדרת תכנית הטיפוח, כל זאת במטרה למצוא את "האחד" שיעזור לחקלאים "להסתער ולכבוש" את השוק עם זן שאנחנו טיפחנו".

הכירו את דוד לפידות: בן 41 מקרית גת, נשוי +4 וחובב אופניים וטניס נלהב. בנוסף לחיים המלאים והעמוסים שהוא מנהל בבית, הוא עדיין מוצא קצת זמן לטפל ולגדל פרחי גרניום בגינה. בין הצבא ללימודים דוד עבד כמדריך טיולים והדריך טיולים של משרד החינוך במסע אל חינוך לאהבת הארץ והגדלת התעניינות מצד התלמידים לתחום הארכיאולוגיה.

מאז ומתמיד תחום הגנטיקה עניין אותו, אבל מה שהרבה לא יודעים הוא שבתחילת הדרך הוא חשב שיעסוק בווטרינריה. רק במהלך לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם סיים תואר ראשון ושני במדעי הצמח בסופו של דבר, נחשף והחל להתעניין יותר בעולמות הצמח.

אחרי התואר השני מצא דוד משרה בחברת הזרע כרכז טיפוח. הזמן לא עצר מלכת ומזה כעשור שדוד קורא לחברת הזרע "בית". דוד מספר שכדי להיות מטפח טוב צריך לדעת לתעדף ולהיות יצירתי מספיק כדי לחשוב על "הדבר הבא", כולל האתגרים שעוד לא רואים בעין. לפי דוד, "הרבה אנשים מופתעים שקיים בכלל תחום כזה, הרי העגבניות נראות אותו דבר כל הזמן. אנשים פשוט לא מבינים מה משתנה. בפועל, הרבה לא מבינים שחלק גדול מתחום הטיפוח בא לתמוך בחקלאי ולכן לא 'רואים' את העבודה שנעשית".

בהסתכלות קדימה, דוד נהנה מטיפוח צ'רי אך לא פוסל להיכנס לטיפוח גידולים נוספים.

אחד מהזנים החדשים והמוצלחים של חברת "הזרע" הוא הזן פרימסול, הידוע גם בתור "וויטני צהובה"– מידי פלאם צהוב הראשון מסוגו, זן צמח חזק, בעל פרי מוצק, יבול גבוה וטעם מצוין.

לפורטפוליו העגבנייה הרחב של חברת הזרע הקליקו כאן.

קראו עוד אודות הזן פרימסול 

אל תגידו שלא שמעתם! התערוכה השנתית- מו"פ בערבה 2023

רוצים להיות הראשונים לראות את הדור הבא של העגבניות הישראליות ולהתרשם מפורטפוליו הזנים החדשים של חברת הזרע? הצטרפו אלינו להזדמנות ייחודית ופגשו את אנשי השדה שלנו לקבלת הבנה מעמיקה יותר של האיכויות, הביצועים והפוטנציאל של הזנים מבית הזרע.

התערוכה בערבה הינה ההזדמנות המושלמת לקבלת הצצה לעתיד העגבנייה הישראלית עם הזן "רוביקון" ("דוריה")- זן עגבניית תמר חדש המביא עימו בשורה- עגבניית התמר הראשונה שמתאימה לקטיף באשכול. העגבנייה טעימה, בעלת מוצקות, חיי מדף ארוכים והשתמרות מעולה על הצמח, כמו גם פרי אדום בוהק ואטרקטיבי.

עגבניית רוביקון ("דוריה") של חברת הזרע: מהמגדל לצלחת. צילום: עופר חג'יוב

     בנוסף ל"רוביקון", חברת 'הזרע', חלוצה עולמית בתעשיית הזרעים, תשיק את ה"וויטני הצהובה"- עגבניית הלב שכבשה את המטבח הישראלי ועכשיו זמינה באדום וגם צהוב. הוויטני הצהובה הינה עגבניית המידי פלאם הצהובה הראשונה מסוגה- היא טעימה במיוחד, בעלת פרי צהוב ומרשים, מוצקה וקראנצ'ית ובעלת צמח חזק ויבול גבוה.

עגבניית וויטני צהובה חברת הזרע. צילום: עופר חג'יוב

בואו לראות וגם לטעום! עגבניית הטעם "מגי", חוגגת עשור ומתחדשת: מגי ידועה כעגבנייה ישראלית איכותית, עם ג'ל עסיסי בגוון ירוק, המעניק לה טעם משובח וארומה עשירה. זן מגי גדל לאורך כל השנה בפריסה ארצית בישראל בקרב חקלאים נבחרים ונארז באריזה סגורה ומסומנת- עכשיו במיתוג חדש לכבוד חגיגות העשור שלה.

 

 

 

 

עגבניית מגי חברת הזרע. צילום: עופר חג'יוב

בתערוכה, חברת הזרע תשיק זני צנוניות חדשים: 'וויטלה' בצבע לבן ו'פרפלה' בצבע סגול: צנוניות עגולות לגידול בשטח פתוח וסגור, בעלות צבעים מרשימים וחזקים, מתאימות לגידול כל השנה עם יבול גבוה ואיכות פנימית מעולה.


זני צנוניות חדשים. צילום: חברת הזרע

בואו להתרשם מחסה רומית מסולסלת ואדומה: "פרפל הארט". מעבר ליתרונות התזונתיים של חסה רומית העשירה פי 5 בויטמינים מטיפוסי חסה אחרים, הזן "פרפל הארט" מאופיין כקראנצ'י וטעים במיוחד ובעל צבע אדום עז החודר לעומק העלה.


חסה רומית אדומה 'פרפל הארט'. צילום: חברת הזרע

אז בואו לפגוש את צוות חברת הזרע בתערוכת מו"פ ערבה המתקיימת ב15 ו16 בפברואר בעין חצבה והצטרפו אל "רוביקון", הלוא היא "דוריה", ולמסעה מהשדה, אל רשתות השיווק ולמטבח שלנו.

גידול חסה, מה חשוב לדעת?

למרות שחסה במקורה היא גידול חורפי, כיום, בעקבות מאמצי טיפוח רבים, ישנם זנים המתאימים לגידול בכל עונות השנה ובשיטות גידול שונות, הכוללות שטח פתוח, בתי רשת בקרקע מקומית או מצעים מנותקים, ובמגוון השיטות הקיימות בהידרופוניקה. חשיבותה הרבה של החסה לצרכנים, כמו גם למגדלים, היא הסיבה העיקרית לכך שגידול החסה פרוס ברוב אזורי הארץ.

אחד היתרונות של גידול חסה על גידולים אחרים הוא מספר ימי הבשלה יחסית נמוך, המאפשר יותר מחזורי גידול ושיווק. הערכת היקף הגידול השנתי של חסה בישראל עומד על כ-30 אלף דונם, כאשר, תלוי חיטוי ותנאי קרקע, ניתן להגיע ל4-6 מחזורי גידול בשטח פתוח ועד כ 10-12 מחזורים ויותר בשיטת גידול הידרופונית.

טיפוסי החסה הגדלים בישראל הם רומית (כ-70%), אייסברג עגולה (כ-25%) והשאר, טיפוסים מיוחדים כגון עלה אלון, מסולסלת, עלי חמאה ועוד, חלקן ירוקות, אך גם צבעוניות. החסה משווקת כראש שלם לשוק טרי או ארוזה במגוון שקיות ונספקים, אך גם משווקת חתוכה או קצוצה לתעשייה.

בין היתר, חסה עשירה בלוטאין, קרטנואיד אורגני המשמש כאנטיאוקסידנט וידועה כתורמת למערכת החיסון ולפונקציות רבות בגוף האדם, בעיקר לבריאות העין והפחתת הסיכון למחלות סרטניות ולבביות, הפחתת סיכון לשבץ מוחי, קטארקט עיני ואף סיבוכי סכרת. החסה הצבעונית עשירה גם בלוטאין וגם באנטוציאנינים, אף הם נוגדי חמצון עוצמתיים. בנוסף, החסה היא מקור מצוין ומגוון לשלל ויטמינים, כגון חומצה פולית (ויטמין מקבוצה B), ויטמין C, בטא קרוטן (קבוצה A) וויטמין K.

 הידעת? חסה רומית עשירה פי 5 בויטמינים מטיפוסי חסה אחרים.

 מה מיוחד בזן החדש, סאמר-טן?

סאמר-טן (Summer Tan) היא חסה רומית מסולסלת בצבע אדום עז (בורגונדי) החודר לעומק העלה ובכך משלב בין יתרונות החסה הרומית ליתרונות החסה הצבעונית.

בנוסף ליתרונותיו התזונתיים, הזן סאמר-טן מותאם לגידול בעונות אביב-קיץ, בעל סבילות גבוהה להפרגה ולהחמת קצות עלים (Tip Burn) ובעל אחידות טובה. הזן מגיע בממוצע למשקל קולס של 200-400 גרם ומתאים לשיווק לשוק טרי, לנספק וגם לאריזה בשקית לתעשייה.

לא פחות חשוב- בזכות המרקם הייחודי של הזן, לסאמר-טן חיי מדף טובים והוא פחות מריר מצבעוניים אחרים (דוגמת זן אוליאנה של הזרע).

הזן מתאים לגידול בשטח פתוח, בתי רשת וגם גודל בהצלחה בגידול הידרופוני.

לפרטים נוספים על הזן סאמר-טן הקליקו כאן

טיפ לגידול אפקטיבי של חסה

כדי להיערך לשינויי האקלים המשתנים בעונות המעבר, מומלץ לשלב שתילת זני קיץ וחורף.

מקורות:

משרד החקלאות ופתוח הכפר, שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ)