קטגוריה: גידול

אלי מרגלית, מדריך מומחה ראשי לבצל מטעם משרד החקלאות, הוא שם דבר בתחום זה בישראל .

עם ידע מקצועי רחב וניסיון שצבר לאורך השנים, אלי מלווה מגדלים רבים בתחום הבצל וגם אותנו, הצוות המקומי של חברת "הזרע".

לקראת פרישתו הקרבה, נפגשנו לראיון קצר בכדי ללמוד אודות האתגרים, הפתרונות והמגמות העתידיות בתחום הבצל

שנים רבות אתה מלווה את החקלאים – מה מאפיין את מגדל הבצל הישראלי ?

מגדלי הירקות בכלל ומגדלי הבצל בפרט הם אנשי מקצוע טובים מאד ובעלי נסיון רב. הם מכירים היטב את תחום העיסוק שלהם והאתגרים השונים, ולכן כל העת הם מחפשים פתרונות חדשים על מנת לשפר ולייעל את הפעילות שלהם. לשם כך, הם מבצעים נסיונות רבים בעצמם ובשיתוף מדריכי שה"מ וחברות התשומות החקלאיות השונות.

מגדלי הבצל הם חקלאים ותיקים אשר ממשיכים לגדל יחד עם דור ההמשך – הם מגדלים בדר"כ בהיקף גדול, מקפידים על משטר גידול איכותי ויציב ובעלי אפיקי שיווק קבועים. לרובם יש בתי אריזה וקירור מתקדמים המאפשרים להם לספק בצל למשך חודשים רבים לאחר האסיף.

אני חושב שבזכות שיתוף הפעולה בין מגדלי הבצל, מדריכי שה"מ, חוקרים במכון וולקני ובמופי"ם וחברות התשומות ,שיטות הגידול ימשיכו להתפתח ואני מתכוון לזנים חדשים עם עמידויות, טיפולי זרעים, טיפולים להגנת הצומח, השקייה, דישון, מיכון ואחסון.

מה אתה חושב יהיה עתיד ענף הבצל בישראל ?

צריכת הבצל בארץ עומדת על 12-14 ק"ג/נפש בשנה, שזהו נתון יחסית גבוה ביחס לצריכה במדינות המפותחות (כ-10 ק"ג/נפש בשנה), ולכן הגידול בצריכה יבוא רק מגידול האוכלוסייה.

כיום מגדלים בישראל כ-27 אלף דונם בצל יבש (20 אלף דונם בזריעה ישירה ו-7 אלף דונם מבצלצולים), וכאמור הגידול בהיקפי השטחים יכול לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיה (בהנחה והיבוא נשאר מצומצם).

היבוא מביא לצמצום השטחים באופן לא מתוכנן (עקב חשש המגדלים), מצב אשר יכול לגרום למחסורי בצל בארץ ועליית מחירים לצרכנים כמו בשנה שעברה – היה מחסור בבצל עקב ירידה בשטחים, וגם באירופה היתה בצורת וחסר היה בצל, ולכן המחירים הגבוהים לצרכנים.

אני משוכנע שאם יתנו למגדלים שלנו בטחון לזרוע ולעבוד הם יוכלו לספק בצל כל השנה באיכות טובה ובמחירים שווים לכל נפש.

מתי יש חשיבות לבצע פריימינג לזרעי בצל ?

פריימינג הוא חובה בזריעות דצמבר-ינואר כאשר הטמפרטורות נמוכות. זריעה ללא פריימינג בחודשים אלו מביאה לחוסר אחידות ולתחרות קשה יותר עם העשבים.

בצלצולים – מה הסיבות לשיטת גידול זאת ?

מגדלי הבצלצולים מגדלים באזורים יבשים (בערבה , בקעה, עמקים ונגב) לטובת שיווק בחודשי החורף ( דצמבר-מרץ). הבצלים הנאספים לא מגיעים לאיכות של בצלים מזריעה ישירה, אבל כאמור, הם נותנים מענה לחלון השיווק בחורף.

הכנת הבצלצולים נעשית אצל 3 משתלות עיקריות אשר לא תמיד מצליחות לספק את כל הביקושים עקב מגבלות שטחי הגידול שלהן, ולכן ישנם גם חקלאים שמכינים בצלצולים לגידול עצמי שלהם.

מהם הפגעים העיקריים שפוגעים בגידול הבצל ?

קיימים מספר פגעים שמאתגרים את מגדלי הבצל עקב משך הגידול הארוך (5-6 חודשים) והיותו של הבצל חשוף לפגעי מזג האוויר.

הפגעים העיקריים בבצל הם תריפס הטבק, סטמפיליום, ריזוגליפוס, כשותית, פוזריום ואף נמטודות. אבל ללא ספק, הבעיה המרכזית שמאתגרת את מגדלי הבצל היא תופעת הלבנת קש בבצל קיצי, אשר זוהתה לראשונה בשנת 1994, ומאז מלווה אותנו לצערנו ברמות פגיעה שונות. לאורך השנים נעשו הרבה נסיונות כדי למצוא פתרון לבעיה, אך עד כה ללא הצלחה חד-משמעית.

למשל, ניסוי ארוך שנים שבוצע באורים כנגד תריפס הטבק (נחשב כאחד הגורמים להלבנת הקש), ואשר הראה שריסוס בנפח כפול שיפר משמעותית את ההדברה ובהמשך גם הפחית את פגיעת הלבנת הקש.

נסיון מעניין אחר בוצע בחוות הניסיונות בעכו, ואשר הראה כי תוספת שלוחת טפטוף שלישית ומתן כמות מים גדולה יותר הביאה להקטנה הנזק מהלבנת קש.

לאורך השנים גם עלו השערות שונות שיתכן וישנם תכשירי הגנת הצומח מסויימים אשר גורמים לצריבות בעלווה בתקופה של ימים חמים במיוחד, ובהמשך כתוצאה מכך נגרמת עליה בפגיעה של הלבנת הקש.

כיום, אלי מציע תכנית פעולה משולבת אשר להערכתו מבטיחה שלא תהיה פגיעה משמעותית בסבירות גבוהה יחסית. התכנית מתבססת על הקדמת מועדי הזריעה, השקייה בכמות גבוהה יותר וטיפולי מנע של תריפס הטבק ומחלות אחרות.

כמו כן, אם בשטח הגידול קיימת מערכת המטרה קבועה, אזי המטרה בזמן שהטל נמצא על העלווה יכולה לסייע בשטיפת התריפסים ומי הטל העומדים, דבר המצמצם את התפתחות הפטריות.

כמובן שצריך להמשיך לבדוק רעיונות נוספים וכיווני מחקר שונים.

מה מונע את התפתחות האיסוף הממוכן ?

כיום נערכים יותר ויותר נסיונות לאיסוף ממוכן, מכיוון שעלות האיסוף הידני גבוהה ולא תמיד יש זמינות של עובדים.

לצורך השוואה עלות איסוף ממוכן היא 500 ₪/דונם לעומת עלות איסוף ידני שהיא 1,500 1,800-₪/דונם.

זה עדיין אתגר גדול מבחינתנו כי זני הבצל שלנו מיועדים ליום קצר ואין להם מספיק קליפות שמגינות עליהם. כתוצאה מכך הבצל שעובר איסוף ממוכן נפגע ממכות, ולכן הוא פחות איכותי מבצל שנאסף ידנית.

יש כמה אלפי דונם שנאספים כיום על ידי מיכון בעיקר בקרקע קלה, וצריך להמשיך לחפש פתרונות מצד הזנים ומצד שיטות האיסוף המכני.

תוכל לפרט יותר בנושא אחסון הבצל ?

בעבר, לפני התפתחות שיטות האחסון המקובלות היום אוחסן הבצל בסככות, דבר אשר הביא לפגיעה ביבול המאוחסן כתוצאה מריקבונות ולתקופת שיווק מוגבלת.

בעקבות ניסיונות שנעשו במכון וולקני בשנות ה-90 (לפני כ-30 שנים) נערך פיילוט  של מזרון לח ושמירת טמפ' בקיבוץ גזית, ובשנים שלאחר מכן נבדקו שיטות אחסון בקירור במיג"ל ובמכון וולקני. בשנת 2005 בוצע נסיון ראשון לאחסון כמות  מסחרית של 500 טון בבית-קירור בעין השופט, ובהמשך אחסון הבצל בקירור נעשה מקובל יותר ויותר.

הבצלים מאוחסנים בצורה טובה מאד במחסני קירור ברחבי הארץ בהיקף של עשרות אלפי טונות של הזנים אורלנדו, רמון נועם ומאדים, ומשווקים עד חודש מרץ לפחות.

בעתיד ניתן להמשיך ולבחון שיטות אחסון נוספות המבוססות על אווירה מבוקרת וזנים שונים ואולי גם להוזלת עלות האחסון (7-10 אגורות ק"ג/חודש).

בצל לתעשייה – מי הלקוחות ומה המוצר שהם מחפשים ?

לאורך השנים יש עליה בדרישה לגידול בצל לתעשייה לטובת השוק המוסדי, אשר מעוניין לקבל מוצר מקולף או אף חתוך – זה חוסך להם עלויות וזמן.

ישנם מפעלים ייעודיים שמקלפים וחותכים את הבצלים, והם רוצים בצלים גדולים כדי שיוכלו להיות יעילים יותר. מפעלים אלו לא תמיד סוגרים עיסקה מראש עם החקלאים (בדר"כ על רקע מחיר), ולכן תכנון הגידול עבורם לא מבוצע כהלכה.

אני משוכנע שיש מקום לשפר את הגידול ושיתוף הפעולה של המפעלים עם המגדלים.

בצל אדום – האם יש כיוון אחר ?

בצל אדום, אשר פודה בדר"כ מחירים גבוהים יותר, שומר על היקף מצומצם עקב ביקושים מוגבלים. נכון להיום, אני צופה שהיקף גידול בצל אדום ישאר יציב על כ-15% מסך הגידול בישראל.

שיווק בצל טרי – האם אתה צופה שינוי באופן השיווק של הבצל לצרכנים ?

כפי שאנו יודעים, הבצל משווק היום בסופרים ובירקניות בערימה כאשר ישנם בצלים בגדלים שונים, עם או בלי קליפות, ללא אריזה ובוודאי שללא מיתוג.

בעבר הרחוק ניסו ביח"מ למכור בצל איכותי באריזה של 1 ק"ג, ואף שיווקו כ-1,000 טון בצורה זאת (בזמנו לא היתה פתיחות לנושא). אני מקווה שבעתיד הרשתות והמגדלים יציעו אופן אריזה חדש (בדומה לשקי תפו"א) תמורת פרמייה מסויימת. אולי אף יכנסו זנים חדשים עם צורות אחרות, יהיה נתח גדול יותר לבצל אדום, ישווק מיקס של צבעים שונים באותה אריזה ועוד.

אלי, מה התוכניות שלך לפרישה לאחר שנים כה רבות בשדות החקלאיים ?

אני אקדיש יותר זמן לתחביבים שלי – קריאת ספרים, טיולים ומשחקי שחמט.

כמו כן, אין לי כוונה לעזוב לגמרי את הענף, ואני מתכנן להמשיך להדריך באופן פרטי מספר חקלאים.

הידעתם שרק כ-10% מתוך מאות מכלואים בשנה בכלל מתקדמים לשלב השני של המחקר? וכל זאת בין שנתיים לשלוש לפני השקה מסחרית בהנחה והזן מתאים לעבור להיות מסחרי.

בתור מטפח עגבניות צ'רי בחברת הזרע, דוד לפידות עוסק מזה שנים בטיפוח והכלאת עשרות זני צ'רי עגול בשנה. אם תשאלו אותו, הוא ודאי יגיד לכם שאחד הדברים האהובים עליו בתחום הוא "להיפרד יפה" מזנים שלא מתאימים להגדרת תכנית הטיפוח, כל זאת במטרה למצוא את "האחד" שיעזור לחקלאים "להסתער ולכבוש" את השוק עם זן שאנחנו טיפחנו".

הכירו את דוד לפידות: בן 41 מקרית גת, נשוי +4 וחובב אופניים וטניס נלהב. בנוסף לחיים המלאים והעמוסים שהוא מנהל בבית, הוא עדיין מוצא קצת זמן לטפל ולגדל פרחי גרניום בגינה. בין הצבא ללימודים דוד עבד כמדריך טיולים והדריך טיולים של משרד החינוך במסע אל חינוך לאהבת הארץ והגדלת התעניינות מצד התלמידים לתחום הארכיאולוגיה.

מאז ומתמיד תחום הגנטיקה עניין אותו, אבל מה שהרבה לא יודעים הוא שבתחילת הדרך הוא חשב שיעסוק בווטרינריה. רק במהלך לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם סיים תואר ראשון ושני במדעי הצמח בסופו של דבר, נחשף והחל להתעניין יותר בעולמות הצמח.

אחרי התואר השני מצא דוד משרה בחברת הזרע כרכז טיפוח. הזמן לא עצר מלכת ומזה כעשור שדוד קורא לחברת הזרע "בית". דוד מספר שכדי להיות מטפח טוב צריך לדעת לתעדף ולהיות יצירתי מספיק כדי לחשוב על "הדבר הבא", כולל האתגרים שעוד לא רואים בעין. לפי דוד, "הרבה אנשים מופתעים שקיים בכלל תחום כזה, הרי העגבניות נראות אותו דבר כל הזמן. אנשים פשוט לא מבינים מה משתנה. בפועל, הרבה לא מבינים שחלק גדול מתחום הטיפוח בא לתמוך בחקלאי ולכן לא 'רואים' את העבודה שנעשית".

בהסתכלות קדימה, דוד נהנה מטיפוח צ'רי אך לא פוסל להיכנס לטיפוח גידולים נוספים.

אחד מהזנים החדשים והמוצלחים של חברת "הזרע" הוא הזן פרימסול, הידוע גם בתור "וויטני צהובה"– מידי פלאם צהוב הראשון מסוגו, זן צמח חזק, בעל פרי מוצק, יבול גבוה וטעם מצוין.

לפורטפוליו העגבנייה הרחב של חברת הזרע הקליקו כאן.

קראו עוד אודות הזן פרימסול 

הידעתם שעגבניות הן בין גידולי הירקות הפופולריים בעולם? חקלאי האיחוד האירופי לבדם מייצרים כ-17 מיליון טון מדי שנה. נגיף הקורונה היה מניע חשוב של שוק משגשג זה: המכירות הקמעונאיות העולמיות של עגבניות טריות עלו ב-17.6% בשנת 2020, פשוט כיוון שאנשים נאלצו לאכול בבית.

בחברת "הזרע" לעגבניות יש מקום מיוחד בלב, ואנו מציעים מאות זנים שונים לחקלאים ברחבי העולם. אלחנדרו שכטמן, מנהל פורטפוליו העגבניות בשיווק בחברת "הזרע", שופך אור על האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני תחום העגבניות כיום.

שינוי טעם הצרכן

המפתח לפופולריות של עגבניות הוא מגוון האפשרויות הזמינות לצרכן. כיום, אנו רואים ביקוש עולה לעגבניות צ'רי הנוחות יותר לאכילת "נשנוש". עגבניות קטנות יותר דורשות יותר כוח עבודה בקטיף, מה שיכול להוות אתגר בהתחשב באקלים הכלכלי הקשה של היום ובשוק העבודה הצפוף.

בינתיים, צרכנים מחפשים לקנות יותר 'חקלאות מקומית' כדי לתמוך באיכות הסביבה. כעת, הודות לניסיון ולמחקר ופיתוח מעמיק של חברת "הזרע", עגבניות טעימות יותר זמינות למשך יותר עונות בשנה. במקביל, אנו עובדים עם חברות ייצוא כדי לפתח זנים עם חיי מדף ארוכים יותר.

הזדמנויות אוטומציה

ככל שהקטיף הידני הולך ופוחת בגידול עגבניות, אנו רואים שחקלאים פונים לפתרונות אוטומטיים ודיגיטליים כדי להפוך את הייצור לקל ומהיר יותר. יעילות האנרגיה, העלות והמשאבים הנובעת מכך מבורכת מאוד בתעשייה שבה הרווחים לרוב בלתי צפויים.

אוטומציה היא אפוא תחום מרגש להשקעה, ואנו ב"הזרע" עובדים תמיד במחקר ופיתוח כדי להפוך את חלומות העתיד למציאות עבור המגדלים הזקוקים להם.

טיפול בהשפעת שינויי האקלים

אקלים חם יותר משפיע לרעה על גידול הצמחים ויגביר את הסיכון למחלות ויקשה על עמידה בביקוש הגלובלי הגובר.

חברת "הזרע" עובדת על פתרונות שיעזרו לחקלאים למנוע ולהתגבר על השפעות שינויי האקלים. לא רק שאנו מגדלים זנים מתאימים יותר עם סובלנות גבוהה יותר לבצורת ולחום, אלא שאנו גם משתפים פעולה עם מגדלים לתכנון ויישום טכנולוגיות לחיסכון במים במהלך ההשקיה.

עונים על צרכי העגבניות שלך

בחברת "הזרע" אנחנו מובילים עולמית בתחום בעגבניות, עם פורטפוליו גדול ואיכותי של זנים זמין. אנו מסתמכים על עשרות שנות הידע והניסיון שלנו כדי לתמוך במגדלים ברחבי העולם ולהפוך את פעילותם לברת קיימא, כך שהצרכנים יוכלו להמשיך ליהנות מעגבניות באיכות מעולה במשך שנים רבות.

מחפשים תשובות או עצות לגבי גידול עגבניות? צרו קשר עוד היום!

מאת: יואב לוי, מנהל מוצר דלועיים, חברת הזרע

מהי הרכבה של צמחים ומדוע יש בה צורך

הרכבה היא תהליך של חיבור בין שני זני צמחים, כאשר צמח אחד נקרא רוכב והצמח השני בעל מערכת השורשים נקרא כנה. הזן הרוכב הוא פורה ויהיה בהמשך המקור לפירות, בעוד הכנה שהינה בעצם מערכת השורשים תהיה זן חזק ועמיד מפני מחלות קרקע. נשתמש בהרכבה כאשר הזן הפורה שלנו אינו מספיק עמיד למחלות קרקע מהן יש חשש במקום המיועד לשתילה.

בהתייחס לדלועים, השימוש בהרכבות מאד התרחב בשני העשורים האחרונים.
רוב שטחי האבטיח בארץ מורכבים, כיוון שרוב זני האבטיח אינם עמידים למחלות קרקע. ללא צמחים מורכבים, לא יהיה ניתן לגדל באופן רציף כמה מחזורי גידול ללא התפרצות או השפעת המחלות על הצמח.

במלפפון השימוש בכנות עולה כל שנה, כאשר בחורף הוא מחזק בצורה משמעותית את הצמח וכתוצאה מכך מגביר את היבול. בקיץ, השימוש בכנה מאפשר משך קטיף ארוך משמעותית ובריאות צמח טובה יותר.

דווקא למרבית זני המלון ישנה עמידות לחלק ממחלות הקרקע, כגון פוזריום, ולכן ברוב המקרים אינם דורשים הרכבה. ולכן, הרכבת זני מלון מומלצת כאשר הקרקעות בעלות אילוח גבוה של מחלות קרקע.

בנוסף, הרכבה אפקטיבית כאשר צפויות עקות, כיוון שהיא מגבירה את חוזק הצמח, וכך ניתן לקבל יבול טוב יותר.

הידעת? מעל 90%* מגידולי מלפפון החורף בישראל הינם מורכבים.

 שיקולים בבחירת כנה מתאימה

לדברי יואב לוי, מנהל מוצר דלועיים: "ישנה חשיבות גבוהה לבחירת כנה בעלת גמישות לזנים רבים ותנאי גידול משתנים. בנוסף, חשוב שהכנה הנבחרת תהיה בעלת סט רחב של עמידויות קרקע, תוך שמירה על צמח מאוזן וחזק".

 הכירו את כנת TZ-148  

כנתTZ-148  מוכרת בעולם ומצטיינת ברב גוניות בשימוש לזנים שונים והתאמה טובה לתנאי סביבה משתנים. הכנה תורמת ליבול גבוה ואיכותי, תוך שמירה על צמח מאוזן וחזק ובעלת סט רחב של עמידויות קרקע, המסייע למגדלים להתמודד עם מחלות הקרקע ולמקסם את פוטנציאל היבול.

לפרטים נוספים על כנת TZ-148, הקליקו כאן

*מקור: הרכבות דלועיים בישראל, המצב הקיים ואתגרי העתיד, קישור

למרות שחסה במקורה היא גידול חורפי, כיום, בעקבות מאמצי טיפוח רבים, ישנם זנים המתאימים לגידול בכל עונות השנה ובשיטות גידול שונות, הכוללות שטח פתוח, בתי רשת בקרקע מקומית או מצעים מנותקים, ובמגוון השיטות הקיימות בהידרופוניקה. חשיבותה הרבה של החסה לצרכנים, כמו גם למגדלים, היא הסיבה העיקרית לכך שגידול החסה פרוס ברוב אזורי הארץ.

אחד היתרונות של גידול חסה על גידולים אחרים הוא מספר ימי הבשלה יחסית נמוך, המאפשר יותר מחזורי גידול ושיווק. הערכת היקף הגידול השנתי של חסה בישראל עומד על כ-30 אלף דונם, כאשר, תלוי חיטוי ותנאי קרקע, ניתן להגיע ל4-6 מחזורי גידול בשטח פתוח ועד כ 10-12 מחזורים ויותר בשיטת גידול הידרופונית.

טיפוסי החסה הגדלים בישראל הם רומית (כ-70%), אייסברג עגולה (כ-25%) והשאר, טיפוסים מיוחדים כגון עלה אלון, מסולסלת, עלי חמאה ועוד, חלקן ירוקות, אך גם צבעוניות. החסה משווקת כראש שלם לשוק טרי או ארוזה במגוון שקיות ונספקים, אך גם משווקת חתוכה או קצוצה לתעשייה.

בין היתר, חסה עשירה בלוטאין, קרטנואיד אורגני המשמש כאנטיאוקסידנט וידועה כתורמת למערכת החיסון ולפונקציות רבות בגוף האדם, בעיקר לבריאות העין והפחתת הסיכון למחלות סרטניות ולבביות, הפחתת סיכון לשבץ מוחי, קטארקט עיני ואף סיבוכי סכרת. החסה הצבעונית עשירה גם בלוטאין וגם באנטוציאנינים, אף הם נוגדי חמצון עוצמתיים. בנוסף, החסה היא מקור מצוין ומגוון לשלל ויטמינים, כגון חומצה פולית (ויטמין מקבוצה B), ויטמין C, בטא קרוטן (קבוצה A) וויטמין K.

 הידעת? חסה רומית עשירה פי 5 בויטמינים מטיפוסי חסה אחרים.

 מה מיוחד בזן החדש, סאמר-טן?

סאמר-טן (Summer Tan) היא חסה רומית מסולסלת בצבע אדום עז (בורגונדי) החודר לעומק העלה ובכך משלב בין יתרונות החסה הרומית ליתרונות החסה הצבעונית.

בנוסף ליתרונותיו התזונתיים, הזן סאמר-טן מותאם לגידול בעונות אביב-קיץ, בעל סבילות גבוהה להפרגה ולהחמת קצות עלים (Tip Burn) ובעל אחידות טובה. הזן מגיע בממוצע למשקל קולס של 200-400 גרם ומתאים לשיווק לשוק טרי, לנספק וגם לאריזה בשקית לתעשייה.

לא פחות חשוב- בזכות המרקם הייחודי של הזן, לסאמר-טן חיי מדף טובים והוא פחות מריר מצבעוניים אחרים (דוגמת זן אוליאנה של הזרע).

הזן מתאים לגידול בשטח פתוח, בתי רשת וגם גודל בהצלחה בגידול הידרופוני.

לפרטים נוספים על הזן סאמר-טן הקליקו כאן

טיפ לגידול אפקטיבי של חסה

כדי להיערך לשינויי האקלים המשתנים בעונות המעבר, מומלץ לשלב שתילת זני קיץ וחורף.

מקורות:

משרד החקלאות ופתוח הכפר, שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ)

Fusarium Crown Rot Fungus Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici

ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג חברת הזרע

רקע כללי

מחלת ריקבון הכתר של העגבנייה הינה מחלה הגורמת לנבילה והתמוטטות של צמחי עגבנייה בוגרים. שם המחלה המקובל באנגלית הינו Fusarium Crown and Root Rot, והוא מתאר היטב את נזקה העיקרי של המחלה – רקבון של השורשים ושל אזור ה"כתר" –אזור החיבור בין השורש המרכזי לגבעול של צמח העגבנייה.

המחלה נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f.sp. radicis-lycopersici.

בישראל, עיקר הפגיעה של המחלה הינה בעונת החורף. ככלל יש לציין כי ישראל הינה אחת המדינות שנפגעו באופן חמור יחסית ממחלה זו. הפגיעה של המחלה חמורה במיוחד באזורי הנגב המערבי ורמת נגב, אולם שכיחה מאד גם בשאר אזורי הגידול של עגבניות בישראל.

תסמיני המחלה (סימפטומים)

• הסימנים הראשונים להופעת המחלה הינה עיכוב בהתפתחות והצהבה של עלים.

• בהמשך, צמחים נגועים נובלים ומתמוטטים. הצמח הנובל מצהיב, ובהדרגה צבעו משתנה מצהוב לחום. ימים ספורים לאחר שהנבילה נראית בבירור –  הצמח כומש לחלוטין ומת.
• לעתים, ההתמוטטות מלווה בהופעת כתמים חומים כהים בחלקו התחתון של הגבול.
• כאשר חותכים את הגבעול התחתון או את השורש המרכזי של הצמח המתמוטט – ניתן להבחין בהחמה ברורה של צינורות ההובלה.
• בחלק מהמקרים, ניתן לזהות על פני הגבעול התחתון שהתמוטט אזורים שצבעם לבנבן-קרם – אלו הם צברים צפופים של נבגים רב-תאיים של הפטרייה ("מקרוקונידיות"). במקרים אלו, זיהוי מיקרוסקופי של המקרוקונידיות מאפשר איבחון מהיר ואמין של המחלה.
• יש לציין כי בעגבנייה שכיחות גם מחלות נוספות שגורמות לנבילה והתמוטטות, ופרט לתסמין האחרון שצוין, שהינו ייחודי למחלה זו – שאר התסמינים אינם נבדלים מהותית מתסמינים של מחלות נבילה אחרות, ולכן אבחון מדויק איננו יכול במקרים רבים להינתן על בסיס התסמינים הנראים לעין בלבד.

תסמינים ראשוניים של הצהבת עלים

תמונה 3: תסמין של נבילת כל הצמח

תסמין של צברי נבגים רב-תאיים (מקרוקונידיות) על פני הגבעול התחתון שנבל

נבגים רב-תאיים (מקרוקונידיות) במיקרוסקופ (הגדלה: x200)

כיצד מועברת המחלה?

• גורם המחלה הינה פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי עגבנייה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים וכן בחלקו התחתון של הגבעול.
• במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
• גורם הפצה שהינו ייחודי למחלה בהשוואה למחלות נבילה שוכנות קרקע אחרות הינו הפצה אווירנית של הנבגים הרב-תאיים, הנוצרים במקרים מסוימים בצברים גדולים על-פני הגבעול התחתון. ישנם מקרים בהם נבגים כאלו, אשר מגיעים לפצעים על-פני צמחים בריאים – מדביקים ישירות את גבעול הצמח הבריא.

מניעה וטיפול

• קיימים זנים עמידים למחלה, מומלץ לבחור בזנים אלו ובכך למנוע מראש מצב של נגיעות במחלה.
• לחילופין, ניתן להשתמש בשתילים מורכבים המבוססים על כנות עמידות, ואז ניתן לגדל זנים רגישים כאשר הם מורכבים על כנה שהינה עמידה למחלה.
• חיטוי קרקע יעיל עשוי לצמצם משמעותית את אוכלוסיית גורם המחלה בקרקע, אולם בשל העובדה שצמחי העגבנייה הינם מעמיקי שורש – קיים קושי במניעה יעילה בהסתמך על חיטוי קרקע כשיטת מניעה יחידה.
• במקרים בהם מזוהה נגיעות בשלב ההתחלתי – "התללה" (יצירת קונוס) סביב אזור הגבעול התחתון של חול ספוג בקוטל פטריות אפקטיבי, כך שתכסה את אזור הגבעול התחתון – מאפשרת התבססות שורשים אדוונטיביים דרך הקונוס, ובכך מתאפשר המשך גידול של צמח שנפגע בשורש הראשי שלו.

למידע נוסף על כנת הזרע RS עמידת פוזריום* לחץ כאן

צור קשר עם צוות הזרע למידע נוסף

כולנו מכירים את הבטא קרוטן והליקופן אולם קיימים מעל 600 קרטנואידים שונים בטבע המקנים לירקות ופירות רבים את צבעם אדום, צהוב או כתום.

המשך…

"עוד בילדותי בער בי הרצון להיכנס לעולם טיפוח הירקות. אין ספק שהעשייה בחברת הזרע הגשימה לי חלום".

ראיון עם נטע דויטש למגזין החקלאי ישראל אגרי. המשך…

ריאיון עם עוז דרורי, מנהל מכירות אזורי ומקדם זני חסה לשוק ישראל בחברת הזרע
חסה היא אחד מסוגי הירק הנפוצים בישראל, ניתן למצוא אותה בכל בית והיא חלק מהתפריט של מסעדות ובתי מלון. בשנים האחרונות עולה הביקוש לחסה, הודות לטרנד הבריאות וגם בשל מחיר השווה לכל נפש.
במהלך היום הפתוח שהתקיים בתחילת חודש יולי בשטחי התצוגה של חברת הזרע (במושב ניר חן), פגשנו את עוז דרורי, מקדם זני חסה בחברה ששיתף אותנו בפעילות הטיפוח של המוצר.

המשך…

שאלה:

שלום ג'ורג',
כיצד ניתן לשפר את המוצקות והצבע של עגבניות שנטי?

המשך…