חברת הזרע מציגה עיצוב אריזות עדכני כחלק מתהליך מיתוג מחדש
פורסם ב: אפר 08, 2025
אותם זרעים איכותיים – באריזה חדשה ורעננה!
הזרע, מובילה עולמית בתחום זרעי הירקות, גאה להציג עיצוב אריזות מחודש, המשלב את אותה איכות גבוהה של זרעים יחד עם טוויסט מודרני ובר-קיימא.
במהלך השנה האחרונה, חברת הזרע עברה תהליך מקיף של מיתוג מחדש, במהלכו עודכנה השפה הוויזואלית של המותג לעיצוב גרפי עכשווי, המשקף בצורה טובה יותר את ערכי הליבה של המותג.
כעת, השינוי מתרחב גם לאריזות הזרעים.
כחלק מהתהליך, הזרע עושה צעדים משמעותיים לעבר קיימות סביבתית ומפסיקה את השימוש בפחיות מתכת לטובת אריזות ידידותיות יותר לסביבה.
אז מה חדש?
לוגו מעודכן, צבעוניות חדשה ועיצוב גרפי מרענן
שיפור הקיימות – הפסקת השימוש באריזות מתכת
מה נשאר איתנו?
איכות הזרעים המוכרת והאמינה
חותם ההולוגרמה הייחודי שלנו להבטחת אותנטיות המוצר
גדלי האריזות המוכרים
אותם חומרי אריזה איכותיים.
השינוי יתבצע בהדרגה, כך שבמהלך התקופה הקרובה ייתכן שעדיין תקבלו אריזות בעיצוב הקודם, אך היו בטוחים שהאריזות בעיצוב החדש יגיע בהזמנות הבאות.
הזרע היא חברה גלובלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק זרעים ונחשבת לאחת המובילות בתעשיית הזרעים העולמית.
לחברה 2 מטות הן בהולנד והן בישראל וכן חברות בת ב-11 מדינות נוספות, יחד עם רשת הפצה הנותנת שירות למעל 130 שווקים.
חברת "הזרע" היא חלק מקבוצת -Limagrain קואופרטיב בינלאומי של חקלאים שבסיסו בצרפת. קבוצת לימגרין צמחה להיות חברת הזרעים הגדולה באירופה, המתמחה בירקות, גידולי שדה ודגנים .חטיבת זרעי הירקות בלימגרין היא הגדולה בעולם
השקת הזן קנלו- הזן הראשון בישראל מבין מגוון זנים עם עמידות ל-ToBRFV
פורסם ב: נוב 02, 2024
חברת הזרע גאה לבשר על השקת מגוון זנים עם עמידות IR* לווירוס ה-ToBRFV בישראל– האיזון האופטימלי בין הגנה לביצועים – שמעניקים לחקלאים כלי יעיל להתמודדות עם הווירוס ההרסני, המדביק צמחי עגבניות ופוגע בחקלאים בכל רחבי העולם.
ווירוס ה- ToBRFV ידוע כגורם לירידה משמעותית ביבול, פוגע באיכות הפרי וגם מדביק צמחים אחרים באופן שיטתי, שכן מדובר בווירוס שיכול להדביק דרך אדמה, כלים, מים או מגע עם אנשים. מאז הופעתו של הווירוס, צוות מחקר ופיתוח של הזרע פעל ללא לאות במטרה למצוא זנים שיהיו מסוגלים להציע רמת עמידות טובה מפני ToBRFV מבלי להתפשר על היבול ואיכות הפרי, אותם השבחנו במשך שנים.
במהלך שנים רבות, השקיעו החוקרים והאגרונומים של חברת הזרע אינסוף משאבים כדי להשיג את פריצת הדרך שכולנו קיווינו לה. "המאמצים הללו כללו ניסויי עומק באתרים רבים ובמגוון תנאים שונים בקנה מידה בינלאומי, על מנת לוודא שאנו מסוגלים לספק את הפתרונות המיטביים, עם האיזון הנכון בין ביצועי הצמח להגנה מפני ToBRFV", אומר אלחנדרו שכטמן, מנהל פורטפוליו עגבניות בחברת הזרע.
כבר בשנת 2022 חברת הזרע הודיעה על השקת זנים עם עמידות IR* לווירוס ה-ToBRFV והשיקה את הזן המבטיח הראשון, קנלו, במקסיקו, זן שמספק את האיזון האופטימלי בין הגנה לביצועים למגדלים רבים ומהווה פתרון איכותי לבעיית ווירוס קשה. קנלו הוא זן עגבניית תמר בעל צמח עם עוצמת צימוח גבוהה, המצליח לשמור על איזון אופטימלי גם בתנאי סביבה מאתגרים, בין השאר בזכות חבילת העמידויות הרחבה שלו.
מאמצי המחקר והפיתוח שלנו לא הסתיימו, אנועדיין משקיעים רבות על מנת לאתר מקורות עמידות חדשים ולהרחיב את הפורטפוליו שלנו לטובת מגדלים מכל רחבי העולם", אומר שכטמן. עד היום, הזרע השיקה בהצלחה מספר זנים מסגמנטים שונים ברחבי העולם, כולל במקסיקו, יוון, ספרד, איטליה, ישראל ועוד.
בחברת הזרע, ההון האנושי הוא מקור ההצלחה. אנו מתגאים בצוות מסור , שעובד בהתלהבות ומחויבות כדי לספק למגדלים שלנו את המוצרים הטובים ביותר. אף על פי שהמוצרים שלנו הם אלו הזוכים לתשומת הלב הרבה, אנשי חברת הזרע הם אלו שאחראיים להצלחה האמיתית. הכירו מקרוב את יוסי קוטין (49), מנהל המכירות והצוות המסחרי בשוק המקומי.
יוסי קוטין בן 49, נשוי באושר לרונה. להם שלוש בנות (18, 14, ו-11) והם מתגוררים כרגע בגדרה, שנמצאת במרחק נסיעה קצר ונוח במיוחד מאתר ברורים. בנוסף, יוסי עובד בחברת הזרע כבר ארבע שנים. "בחודש הבא, אציין את השנה החמישית שלי כמנהל המסחרי של ישראל, שבו אני אחראי על המכירות ופיתוח המוצרים."
מהו המיתוס הנפוץ ביותר שאנשים מניחים לגבי העבודה או תחום המומחיות שלך ?
"אני אגרונום, וכשאנשים שומעים זאת, הם נוטים להניח שאני יודע הכל על חקלאות וצמחים, בלי קשר למקום בו אני עובד, בין אם זה קשור לעצי נוי או לגינה המשפחתית שלהם."
לדעתך, אילו תכונות אישיות או חוזקות הן החיוניות ביותר למי שמעוניין להתמקצע ולהצליח בתעשייה?
אני מאמין, שהמיומנות ההכרחית טמונה בניהול יחסים רב-ממדיים. בתפקידי, אני אחראי לניהול צוות השוק המקומי ולשמירה על יחסים פוריים עם לקוחות, ספקים, עמיתים מחברות אחיות ומחלקות פנימיות שונות כמו מחלקת השיווק, מחקר ופיתוח, מכירות, אופרציה, מרקום, כספים, משפטית ומשאבי אנוש . לכל אחד מהגופים האלו יש את הפרספקטיבות, המטרות והשאיפות שלו. והאתגר שלי הוא לעבוד באופן יעיל עם כולם תוך השגת היעדים והמטרות שלי."
ספר לנו על פרויקט שאתה גאה בו במיוחד ולמה ? ב-7 באוקטובר, כשפרצה המלחמה, רבים מן הלקוחות שלנו נפגעו באופן משמעותי במיוחד באזור הקרוב לעזה. קודם כל, משפחותיהם נאלצו לפנות את האזור ובכך השאירו אותם לנהל את משקייהם מהבית, ליד אזור המלחמה. לאחר מכן, רבים מהעובדים הזרים עזבו והשאירו את המגדלים ללא כוח עבודה מספק.
בתגובה לכך, אני והצוות שלי, לצד רבים מאזרחי ישראל, החלטנו להתנדב ולעזור לאותם מגדלים. במשך מספר שבועות, ביקרנו מגדלים בתדירות של פעם בשבוע וסיפקנו תמיכה בעבודה, בשדות ובחממות. בנוסף, הרחבנו את התמיכה על ידי דחיית התשלומים ללקוחות שגרים קרוב לעזה ונפגעו ברמה קשה. אני גאה בעובדה שפנינו למגדלים הללו בשם חברת הזרע. אנו מחויבים לתמוך בחקלאות הישראלית בכל דרך אפשרית.
מהם הספרים/הסרטים שהיית ממליץ עליהם ולמה ?
אני ממליץ על הספר "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז, אחד מהסופרים הבולטים בתרבות הישראלית. באוטוביוגרפיה זו, עמוס עוז מתאר בחיות את שורשי משפחתו, את החיים הטרגיים שלו ושל הוריו בירושלים וכן גם את חוויותיו בקיבוץ ובתל אביב. האירועים האישיים האלו משולבים עם סיפור אפי על הקמתה של מדינת ישראל, לצד אירועים היסטוריים נוספים. הספר הזה מומלץ בחום לכולם, במיוחד למי שמעוניין להעמיק בהיכרות עם ההיסטוריה של מדינת ישראל.
רוצים לדעת עוד על האנשים שלנו?
עקבו אחרינו בערוצי המדיה החברתית כדי להישאר מחוברים לאנשי הזרע! אם נותרו לכם שאלות, אל תהססו לשאול אותן באמצעות דף הקשר שלנו!
אלי מרגלית, מדריך מומחה ראשי לבצל מטעם משרד החקלאות, הוא שם דבר בתחום זה בישראל .
עם ידע מקצועי רחב וניסיון שצבר לאורך השנים, אלי מלווה מגדלים רבים בתחום הבצל וגם אותנו, הצוות המקומי של חברת "הזרע".
לקראת פרישתו הקרבה, נפגשנו לראיון קצר בכדי ללמוד אודות האתגרים, הפתרונות והמגמות העתידיות בתחום הבצל
שנים רבות אתה מלווה את החקלאים – מה מאפיין את מגדל הבצל הישראלי ?
מגדלי הירקות בכלל ומגדלי הבצל בפרט הם אנשי מקצוע טובים מאד ובעלי נסיון רב. הם מכירים היטב את תחום העיסוק שלהם והאתגרים השונים, ולכן כל העת הם מחפשים פתרונות חדשים על מנת לשפר ולייעל את הפעילות שלהם. לשם כך, הם מבצעים נסיונות רבים בעצמם ובשיתוף מדריכי שה"מ וחברות התשומות החקלאיות השונות.
מגדלי הבצל הם חקלאים ותיקים אשר ממשיכים לגדל יחד עם דור ההמשך – הם מגדלים בדר"כ בהיקף גדול, מקפידים על משטר גידול איכותי ויציב ובעלי אפיקי שיווק קבועים. לרובם יש בתי אריזה וקירור מתקדמים המאפשרים להם לספק בצל למשך חודשים רבים לאחר האסיף.
אני חושב שבזכות שיתוף הפעולה בין מגדלי הבצל, מדריכי שה"מ, חוקרים במכון וולקני ובמופי"ם וחברות התשומות ,שיטות הגידול ימשיכו להתפתח ואני מתכוון לזנים חדשים עם עמידויות, טיפולי זרעים, טיפולים להגנת הצומח, השקייה, דישון, מיכון ואחסון.
מה אתה חושב יהיה עתיד ענף הבצל בישראל ?
צריכת הבצל בארץ עומדת על 12-14 ק"ג/נפש בשנה, שזהו נתון יחסית גבוה ביחס לצריכה במדינות המפותחות (כ-10 ק"ג/נפש בשנה), ולכן הגידול בצריכה יבוא רק מגידול האוכלוסייה.
כיום מגדלים בישראל כ-27 אלף דונם בצל יבש (20 אלף דונם בזריעה ישירה ו-7 אלף דונם מבצלצולים), וכאמור הגידול בהיקפי השטחים יכול לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיה (בהנחה והיבוא נשאר מצומצם).
היבוא מביא לצמצום השטחים באופן לא מתוכנן (עקב חשש המגדלים), מצב אשר יכול לגרום למחסורי בצל בארץ ועליית מחירים לצרכנים כמו בשנה שעברה – היה מחסור בבצל עקב ירידה בשטחים, וגם באירופה היתה בצורת וחסר היה בצל, ולכן המחירים הגבוהים לצרכנים.
אני משוכנע שאם יתנו למגדלים שלנו בטחון לזרוע ולעבוד הם יוכלו לספק בצל כל השנה באיכות טובה ובמחירים שווים לכל נפש.
מתי יש חשיבות לבצע פריימינג לזרעי בצל ?
פריימינג הוא חובה בזריעות דצמבר-ינואר כאשר הטמפרטורות נמוכות. זריעה ללא פריימינג בחודשים אלו מביאה לחוסר אחידות ולתחרות קשה יותר עם העשבים.
בצלצולים – מה הסיבות לשיטת גידול זאת ?
מגדלי הבצלצולים מגדלים באזורים יבשים (בערבה , בקעה, עמקים ונגב) לטובת שיווק בחודשי החורף ( דצמבר-מרץ). הבצלים הנאספים לא מגיעים לאיכות של בצלים מזריעה ישירה, אבל כאמור, הם נותנים מענה לחלון השיווק בחורף.
הכנת הבצלצולים נעשית אצל 3 משתלות עיקריות אשר לא תמיד מצליחות לספק את כל הביקושים עקב מגבלות שטחי הגידול שלהן, ולכן ישנם גם חקלאים שמכינים בצלצולים לגידול עצמי שלהם.
מהם הפגעים העיקריים שפוגעים בגידול הבצל ?
קיימים מספר פגעים שמאתגרים את מגדלי הבצל עקב משך הגידול הארוך (5-6 חודשים) והיותו של הבצל חשוף לפגעי מזג האוויר.
הפגעים העיקריים בבצל הם תריפס הטבק, סטמפיליום, ריזוגליפוס, כשותית, פוזריום ואף נמטודות. אבל ללא ספק, הבעיה המרכזית שמאתגרת את מגדלי הבצל היא תופעת הלבנת קש בבצל קיצי, אשר זוהתה לראשונה בשנת 1994, ומאז מלווה אותנו לצערנו ברמות פגיעה שונות. לאורך השנים נעשו הרבה נסיונות כדי למצוא פתרון לבעיה, אך עד כה ללא הצלחה חד-משמעית.
למשל, ניסוי ארוך שנים שבוצע באורים כנגד תריפס הטבק (נחשב כאחד הגורמים להלבנת הקש), ואשר הראה שריסוס בנפח כפול שיפר משמעותית את ההדברה ובהמשך גם הפחית את פגיעת הלבנת הקש.
נסיון מעניין אחר בוצע בחוות הניסיונות בעכו, ואשר הראה כי תוספת שלוחת טפטוף שלישית ומתן כמות מים גדולה יותר הביאה להקטנה הנזק מהלבנת קש.
לאורך השנים גם עלו השערות שונות שיתכן וישנם תכשירי הגנת הצומח מסויימים אשר גורמים לצריבות בעלווה בתקופה של ימים חמים במיוחד, ובהמשך כתוצאה מכך נגרמת עליה בפגיעה של הלבנת הקש.
כיום, אלי מציע תכנית פעולה משולבת אשר להערכתו מבטיחה שלא תהיה פגיעה משמעותית בסבירות גבוהה יחסית. התכנית מתבססת על הקדמת מועדי הזריעה, השקייה בכמות גבוהה יותר וטיפולי מנע של תריפס הטבק ומחלות אחרות.
כמו כן, אם בשטח הגידול קיימת מערכת המטרה קבועה, אזי המטרה בזמן שהטל נמצא על העלווה יכולה לסייע בשטיפת התריפסים ומי הטל העומדים, דבר המצמצם את התפתחות הפטריות.
כמובן שצריך להמשיך לבדוק רעיונות נוספים וכיווני מחקר שונים.
מה מונע את התפתחות האיסוף הממוכן ?
כיום נערכים יותר ויותר נסיונות לאיסוף ממוכן, מכיוון שעלות האיסוף הידני גבוהה ולא תמיד יש זמינות של עובדים.
לצורך השוואה עלות איסוף ממוכן היא 500 ₪/דונם לעומת עלות איסוף ידני שהיא 1,500 1,800-₪/דונם.
זה עדיין אתגר גדול מבחינתנו כי זני הבצל שלנו מיועדים ליום קצר ואין להם מספיק קליפות שמגינות עליהם. כתוצאה מכך הבצל שעובר איסוף ממוכן נפגע ממכות, ולכן הוא פחות איכותי מבצל שנאסף ידנית.
יש כמה אלפי דונם שנאספים כיום על ידי מיכון בעיקר בקרקע קלה, וצריך להמשיך לחפש פתרונות מצד הזנים ומצד שיטות האיסוף המכני.
תוכל לפרט יותר בנושא אחסון הבצל ?
בעבר, לפני התפתחות שיטות האחסון המקובלות היום אוחסן הבצל בסככות, דבר אשר הביא לפגיעה ביבול המאוחסן כתוצאה מריקבונות ולתקופת שיווק מוגבלת.
בעקבות ניסיונות שנעשו במכון וולקני בשנות ה-90 (לפני כ-30 שנים) נערך פיילוט של מזרון לח ושמירת טמפ' בקיבוץ גזית, ובשנים שלאחר מכן נבדקו שיטות אחסון בקירור במיג"ל ובמכון וולקני. בשנת 2005 בוצע נסיון ראשון לאחסון כמות מסחרית של 500 טון בבית-קירור בעין השופט, ובהמשך אחסון הבצל בקירור נעשה מקובל יותר ויותר.
הבצלים מאוחסנים בצורה טובה מאד במחסני קירור ברחבי הארץ בהיקף של עשרות אלפי טונות של הזנים אורלנדו, רמון נועם ומאדים, ומשווקים עד חודש מרץ לפחות.
בעתיד ניתן להמשיך ולבחון שיטות אחסון נוספות המבוססות על אווירה מבוקרת וזנים שונים ואולי גם להוזלת עלות האחסון (7-10 אגורות ק"ג/חודש).
בצל לתעשייה – מי הלקוחות ומה המוצר שהם מחפשים ?
לאורך השנים יש עליה בדרישה לגידול בצל לתעשייה לטובת השוק המוסדי, אשר מעוניין לקבל מוצר מקולף או אף חתוך – זה חוסך להם עלויות וזמן.
ישנם מפעלים ייעודיים שמקלפים וחותכים את הבצלים, והם רוצים בצלים גדולים כדי שיוכלו להיות יעילים יותר. מפעלים אלו לא תמיד סוגרים עיסקה מראש עם החקלאים (בדר"כ על רקע מחיר), ולכן תכנון הגידול עבורם לא מבוצע כהלכה.
אני משוכנע שיש מקום לשפר את הגידול ושיתוף הפעולה של המפעלים עם המגדלים.
בצל אדום – האם יש כיוון אחר ?
בצל אדום, אשר פודה בדר"כ מחירים גבוהים יותר, שומר על היקף מצומצם עקב ביקושים מוגבלים. נכון להיום, אני צופה שהיקף גידול בצל אדום ישאר יציב על כ-15% מסך הגידול בישראל.
שיווק בצל טרי – האם אתה צופה שינוי באופן השיווק של הבצל לצרכנים ?
כפי שאנו יודעים, הבצל משווק היום בסופרים ובירקניות בערימה כאשר ישנם בצלים בגדלים שונים, עם או בלי קליפות, ללא אריזה ובוודאי שללא מיתוג.
בעבר הרחוק ניסו ביח"מ למכור בצל איכותי באריזה של 1 ק"ג, ואף שיווקו כ-1,000 טון בצורה זאת (בזמנו לא היתה פתיחות לנושא). אני מקווה שבעתיד הרשתות והמגדלים יציעו אופן אריזה חדש (בדומה לשקי תפו"א) תמורת פרמייה מסויימת. אולי אף יכנסו זנים חדשים עם צורות אחרות, יהיה נתח גדול יותר לבצל אדום, ישווק מיקס של צבעים שונים באותה אריזה ועוד.
אלי, מה התוכניות שלך לפרישה לאחר שנים כה רבות בשדות החקלאיים ?
אני אקדיש יותר זמן לתחביבים שלי – קריאת ספרים, טיולים ומשחקי שחמט.
כמו כן, אין לי כוונה לעזוב לגמרי את הענף, ואני מתכנן להמשיך להדריך באופן פרטי מספר חקלאים.
הידעתם שרק כ-10% מתוך מאות מכלואים בשנה בכלל מתקדמים לשלב השני של המחקר? וכל זאת בין שנתיים לשלוש לפני השקה מסחרית בהנחה והזן מתאים לעבור להיות מסחרי.
בתור מטפח עגבניות צ'רי בחברת הזרע, דוד לפידות עוסק מזה שנים בטיפוח והכלאת עשרות זני צ'רי עגול בשנה. אם תשאלו אותו, הוא ודאי יגיד לכם שאחד הדברים האהובים עליו בתחום הוא "להיפרד יפה" מזנים שלא מתאימים להגדרת תכנית הטיפוח, כל זאת במטרה למצוא את "האחד" שיעזור לחקלאים "להסתער ולכבוש" את השוק עם זן שאנחנו טיפחנו".
הכירו את דוד לפידות: בן 41 מקרית גת, נשוי +4 וחובב אופניים וטניס נלהב. בנוסף לחיים המלאים והעמוסים שהוא מנהל בבית, הוא עדיין מוצא קצת זמן לטפל ולגדל פרחי גרניום בגינה. בין הצבא ללימודים דוד עבד כמדריך טיולים והדריך טיולים של משרד החינוך במסע אל חינוך לאהבת הארץ והגדלת התעניינות מצד התלמידים לתחום הארכיאולוגיה.
מאז ומתמיד תחום הגנטיקה עניין אותו, אבל מה שהרבה לא יודעים הוא שבתחילת הדרך הוא חשב שיעסוק בווטרינריה. רק במהלך לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם סיים תואר ראשון ושני במדעי הצמח בסופו של דבר, נחשף והחל להתעניין יותר בעולמות הצמח.
אחרי התואר השני מצא דוד משרה בחברת הזרע כרכז טיפוח. הזמן לא עצר מלכת ומזה כעשור שדוד קורא לחברת הזרע "בית". דוד מספר שכדי להיות מטפח טוב צריך לדעת לתעדף ולהיות יצירתי מספיק כדי לחשוב על "הדבר הבא", כולל האתגרים שעוד לא רואים בעין. לפי דוד, "הרבה אנשים מופתעים שקיים בכלל תחום כזה, הרי העגבניות נראות אותו דבר כל הזמן. אנשים פשוט לא מבינים מה משתנה. בפועל, הרבה לא מבינים שחלק גדול מתחום הטיפוח בא לתמוך בחקלאי ולכן לא 'רואים' את העבודה שנעשית".
בהסתכלות קדימה, דוד נהנה מטיפוח צ'רי אך לא פוסל להיכנס לטיפוח גידולים נוספים.
אחד מהזנים החדשים והמוצלחים של חברת "הזרע" הוא הזן פרימסול, הידוע גם בתור "וויטני צהובה"– מידי פלאם צהוב הראשון מסוגו, זן צמח חזק, בעל פרי מוצק, יבול גבוה וטעם מצוין.
בחברת הזרע אנו נוטים לשים את הזרקור על המוצרים המצליחים שלנו, אך ההצלחה שלהם מתחילה באנשי הזרע: המומחים המחויבים והנלהבים שגורמים להכל לקרות על בסיס יומי. הכירו את נטע דויטש (43), מטפחת העגבניות הגלובאלית שלנו ממפלסים, קיבוץ קטן בדרום. נראה כאילו היא נועדה למקצוע- בת של חקלאי פרחים ותותים, נטע (פירוש השם "צמח צעיר"), נועדה לחיים בחקלאות.
נטע דויטץ'- מטפחת עגבניות גלובאלית, חברת הזרע
כשהייתה צעירה, נטע עזרה בשמחה לאביה בחממה ומבלי שידעה ביצעה "הרכבות" מגיל צעיר מאוד, הסירה חלק קטן מגזע הצמח ושתלה אותו מחדש יחד עם "הורמון השרשה", כדי לקבל צמח זהה גנטית. "תמיד נהניתי מאגרונומיה ואהבתי לבקר באירועים חקלאיים" מספרת נטע". כשהייתי בתיכון, אני נזכר שקראתי בעיתון על "טיפוח" מוצלח של בננות אדומות וכחולות והחלטתי, למרות שלא ידעתי מה זה "טיפוח", שזה מה שאני רוצה לעשות למחייתי . נטע המשיכה ללימודי תואר ראשון בחקלאות עם התמחות בטיפוח גנטי וביוטכנולוגיה ומאוחר יותר הגשימה את חלומה להיות מטפחת ועושה זאת בתחושה אמיתית של אהבה וגורל נבחר. נטע עובדת בחברת הזרע מאז 2009, אז החלה את דרכה בתור עוזרת טיפוח עגבניות. שנתיים לאחר מכן היא הפכה למטפחת שותפה והובילה את פרויקטי עגבניות השדה הפתוח הבלתי מסיימות. כ-12 שנים מאוחר יותר, היא כעת מובילה את אגף טיפוח העגבניות של החברה ובין הפרויקטים הרבים שלה היא גם מובילה את פרויקטי הטיפוח של עגבניות שדה פתוח בלתי מסיימות" (IROF).
מהו מיתוס או דעה מוקדמת נפוצה לגבי העבודה או תחום ההתמחות שלך?
"נראה כאילו כולם מאמינים שטיפוח הורס את הטעם בירקות". היום היא רק מסבירה למי שמבקש לדעת שהיא עובדת בגנטיקה של עגבניות ללא התערבות טרנסגנית.
"לדעתך, מהי תכונת האישיות/חוזקה החשובים ביותר שמישהו צריך כדי לעבוד בתעשייה שלך/להצליח בתפקידך?"
לדברי נטע, כדי להיות מטפחת טובה נדרש "סופר פוקוס" ודבקות במטרה: "אתה צריך 'לנשום' טיפוח כל יום, הצמח מכתיב את העבודה שלך ולא להיפך. נטע מדגישה גם את השינוי המתמיד של הסביבות בחייו של מטפח: "אפשר לומר שאני חובשת שני כובעים: "בחורף אפשר למצוא אותי מטופחת ולבושה בגדים משרדיים, בעוד שבקיץ בקושי ניתן לזהות אותי, כולי מכוסה בחלקי צמחים, אדמה ושאריות של עגבניות". במילים אחרות, "עליך להיות בעלת יכולת הסתגלות גבוהה ו"להט" לגבי תחום העבודה שלך".
"יום בחיי מטפחת"
"ספרי לנו על פרויקט שאת באמת גאה בו ולמה"
"אני ממש גאה בזן עגבניית Giga שלנו, חלק מפרויקט IROF בברזיל. כשבודקים מאיפה התחלנו ואיפה אנחנו היום, זה באמת מדהים!". בתחילת הפרויקט התחלנו עם אפס עמידות אך גנטיקה צמחית חזקה ופורה מאוד. השינוי הגנטי והוספת העמידות הנדרשת שהשגנו היו באמת משמעותיים. לזן Giga בברזיל יש מוצקות מעולה, גודל וסל עמידויות ייחודי.
עגבניות "שרופות" לגמרי בברזיל בתחילת הפרויקט
התחלנו משדות "שרופים" לגמרי, שינינו את שיטת הסלקציה והתחלנו לעשות סלקציות באזור הגידול, וזה היה שינוי מהותי באופן שבו אנחנו עובדים בדרך כלל.
אחד מעשרות ניסויים בברזיל, 2012
במשך יותר מעשר שנים, יחד עם ארנו ואן סטדן, מנהל מוצר עגבניות אזורי בשיווק, למדנו את השוק הברזילאי ואת המגמות, בנינו פלטפורמת גידול בברזיל מאפס שנתנה לנו את הדחיפה לרמה גבוהה של צמח עמיד ל-Xct ללא פגיעה בכל תכונות האיכות האחרות.
"מתעלים" על כל מכשול ומכשול יחד- עם ארנו ואן סטאדן
סיפור ההצלחה הזה של עגבניית Giga הוא דוגמה יוצאת דופן לשיתוף פעולה נהדר בין מו"פ ושיווק", ממשיכה נטע ואומרת: "צלחנו את זה ביחד, עם סנכרון מעורר השראה אשר תרם רבות להצלחת הפרויקט". נוסף על הכל, הצלחנו ליצור חומר גנטי מצוין גם לשווקים אחרים.
השקת הזן בברזיל: ל- עגבניית Giga יש איכות ובגדול". 2022.
"ספרי לנו משהו לגביך שרוב האנשים לא יודעים"
אני אוהבת לבשל אבל אני לא אוהבת עגבניות טריות- אני מעדיפה מלפפונים. כמו כן, קיבלתי לאחרונה את פרס היזמות השנתי למען הקהילה של הקיבוץ שלי על העבודה החקלאית שאני עושה עם הילדים בקיבוץ שלי.
עבודת חקלאות בהתנדבות עבור הקהילה שלה עם הדור הבא
הצצה קצרה זו אל חייה ועבודתה היומיומית של נטע באמת מוכיחה "כי טיפוח אכן עובר ב—DNA האנושי".
רוצים לדעת עוד על האנשים שלנו?
עקבו אחרינו בערוצי המדיה החברתית שלנו כדי להישאר מחוברים לאנשי הזרע!
אל תגידו שלא שמעתם! התערוכה השנתית- מו"פ בערבה 2023
פורסם ב: פבר 13, 2023
רוצים להיות הראשונים לראות את הדור הבא של העגבניות הישראליות ולהתרשם מפורטפוליו הזנים החדשים של חברת הזרע? הצטרפו אלינו להזדמנות ייחודית ופגשו את אנשי השדה שלנו לקבלת הבנה מעמיקה יותר של האיכויות, הביצועים והפוטנציאל של הזנים מבית הזרע.
התערוכה בערבה הינה ההזדמנות המושלמת לקבלת הצצה לעתיד העגבנייה הישראלית עם הזן "רוביקון" ("דוריה")- זן עגבניית תמר חדש המביא עימו בשורה- עגבניית התמר הראשונה שמתאימה לקטיף באשכול. העגבנייה טעימה, בעלת מוצקות, חיי מדף ארוכים והשתמרות מעולה על הצמח, כמו גם פרי אדום בוהק ואטרקטיבי.
עגבניית רוביקון ("דוריה") של חברת הזרע: מהמגדל לצלחת. צילום: עופר חג'יוב
בנוסף ל"רוביקון", חברת 'הזרע', חלוצה עולמית בתעשיית הזרעים, תשיק את ה"וויטני הצהובה"- עגבניית הלב שכבשה את המטבח הישראלי ועכשיו זמינה באדום וגם צהוב. הוויטני הצהובה הינה עגבניית המידי פלאם הצהובה הראשונה מסוגה- היא טעימה במיוחד, בעלת פרי צהוב ומרשים, מוצקה וקראנצ'ית ובעלת צמח חזק ויבול גבוה.
עגבניית וויטני צהובה חברת הזרע. צילום: עופר חג'יוב
בואו לראות וגם לטעום! עגבניית הטעם "מגי", חוגגת עשור ומתחדשת: מגי ידועה כעגבנייה ישראלית איכותית, עם ג'ל עסיסי בגוון ירוק, המעניק לה טעם משובח וארומה עשירה. זן מגי גדל לאורך כל השנה בפריסה ארצית בישראל בקרב חקלאים נבחרים ונארז באריזה סגורה ומסומנת- עכשיו במיתוג חדש לכבוד חגיגות העשור שלה.
עגבניית מגי חברת הזרע. צילום: עופר חג'יוב
בתערוכה, חברת הזרע תשיק זני צנוניות חדשים: 'וויטלה' בצבע לבן ו'פרפלה' בצבע סגול: צנוניות עגולות לגידול בשטח פתוח וסגור, בעלות צבעים מרשימים וחזקים, מתאימות לגידול כל השנה עם יבול גבוה ואיכות פנימית מעולה.
זני צנוניות חדשים. צילום: חברת הזרע
בואו להתרשם מחסה רומית מסולסלת ואדומה: "פרפל הארט". מעבר ליתרונות התזונתיים של חסה רומית העשירה פי 5 בויטמינים מטיפוסי חסה אחרים, הזן "פרפל הארט" מאופיין כקראנצ'י וטעים במיוחד ובעל צבע אדום עז החודר לעומק העלה.
חסה רומית אדומה 'פרפל הארט'. צילום: חברת הזרע
אז בואו לפגוש את צוות חברת הזרע בתערוכת מו"פ ערבה המתקיימת ב15 ו16 בפברואר בעין חצבה והצטרפו אל "רוביקון", הלוא היא "דוריה", ולמסעה מהשדה, אל רשתות השיווק ולמטבח שלנו.
פרויקט 'לגדל את העתיד ביחד', שהושק בחברת הזרע בשנת 2020, שואף להטמיע אחריות חברתית וסביבתית ותפיסה אתית בת קיימא בכל מה שאנו עושים.
"כחברת זרעים שעובדת בחזית המשבר הסביבתי", אומרת מיכל אפרת, מנהלת אבטחת איכות סביבה ואחריות חברתית (CSR) היוצאת, "חברת הזרע יודעת שאנחנו צריכים לטפל טוב יותר בכדור הארץ שלנו, כדי שהוא יוכל להמשיך להזין אנשים ברחבי העולם. זו הסיבה שהסביבה היא המפתח לאסטרטגיית האחריות החברתית שלנו".
"אנחנו רוצים להיות חברת הזרעים הטובה בעולם – ולמען העולם", ממשיכה מיכל. "על ידי ייצור זרעים ותרומה לגידולי צמחים, אנחנו כבר בדרך הנכונה. אבל זה לא מספיק- אנחנו רוצים להגדיל את ההשפעה החיובית שלנו עוד יותר".
הפחתת פליטת מזהמים וצמצום פסולת
אנו בוחנים דרכים שונות להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של חברת הזרע". תוכנית ליסינג לאופניים שקידמנו בהולנד מאוד פופולרית בקרב עמיתינו מעבר לים ותורמת להורדת מכוניות מהכביש", אומרת מיכל. "בנוסף, אנחנו בוחנים רכבי חברה חשמליים/היברידיים, לוקחים את נושא פליטת המזהמים בחשבון בכל הקשור לטיסות של העובדים שלנו, וגם מקדמים ומעודדים התקנת פאנלים סולאריים במשרדים שלנו."
בינתיים, בישראל ובהולנד כאחד, מוצרים חד פעמיים כמו כוסות חד פעמיות נעלמו ממשרדי הזרע. בארה"ב אנחנו ממחזרים פלטות זרעים, ובמפעל שלנו בשדרות אנחנו אפילו ממחזרים וממחדשים חלק לרהיטים.
הגנה על המגוון הביולוגי של כדור הארץ
זרעים הם מה שאנחנו עושים הכי טוב בחברת הזרע ועמיתינו בהולנד ובישראל שתלו פרחים סביב בתיהם ובמשרדיהם. "אוכלוסיית הדבורים סובלת", מסבירה מיכל, "ופרחי הבר הם חיוניים למערכות אקולוגיות בריאות ומגוון ביולוגי. הדבורים המקומיות אוהבות את בתי הגידול החדשים שלהן!"
במרץ 2021 הגיעה דליפת נפט הרסנית לקו החוף הישראלי. "היינו חייבים לפעול", אומרת מיכל. "קבוצה של עמיתים עזרה לנקות את שאריות הזפת בחופים המקומיים. זו הייתה ההשראה ליוזמת 'האיסוף' בכל החברה שלנו, שבה המשתתפים אוספים פסולת תוך כדי הליכה או ריצה בשוטף". תהליך זה נקרא "פלוגינג" (plogging), שזה שילוב של המילים 'איסוף' picking up garbageו-'ריצה' jogging.
אין כוכב חלופי
יש לנו רק כוכב לכת אחד ואנחנו צריכים להגן על המערכות האקולוגיות שלו כדי להאכיל את האוכלוסייה הגלובלית הגדלה. בחברת הזרע אנו מחויבים לסייע בשמירה על הסביבה שלנו, כדי שנוכל להמשיך ולצמוח יחד- לעתיד בריא ופורח.
האנושות עוסקת בחקלאות משחר ההסטוריה וכבר מאז המטרה נשארה זהה: לייצר מזון. כמובן, שיטות החקלאות התקדמו באופן דרמטי במאות השנים האחרונות, ויחד איתן לחצים גלובאליים ממשיכים להניע את השינוי המהיר בתעשייה גם היום.
ריינאאוט דה הר, דירקטור גלובאלי של פורטפוליו משפחת המצליבים והשושניים (Allium and Crucifers),מזה תקופה, עסוק במחקר של שלוש מגמות מפתח המעצבות את החקלאות ומסביר כיצד המומחיות של חברת הזרע סוללת את הדרך לעתיד תעשייתי בר-קיימא.
המומנטום של המיכון
עלויות עבודה גבוהות יותר וירידה בזמינות עובדים מובילים חקלאים רבים לשקול קציר מכני ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
"אנו עדים למגמת עלייה בשימוש במיכון במיוחד במקומות כמו הולנד, בריטניה וקליפורניה, ובמגוון רחב של תוצרת. עם זאת, עם גידולים כגון בצל, ברור שקטיף ידני עדיף, שכן הוא מאפשר מוצר באיכות גבוהה יותר עם פחות נזק.
זה מה שהופך את המחקר לפיתוח זנים חדשים לכל כך חשוב. בחברת הזרע, כבר בשלב הטיפוח, אנו לוקחים בחשבון משתנה חשוב זה, כדי להבטיח שחקלאים יוכלו להשקיע בטכנולוגיות שהם צריכים, בידיעה שהקציר שלהם לא ישלם את המחיר."
תאימות בקרה כימית
עם הידוק הרגולציה הסביבתית, מגדלים רבים מחפשים חלופות לחומרי הדברה מסורתיים. ביו-סטימולנטים הם אופציה פופולרית עבור לקוחות הזרע, המיושמים על זרעים כדי להפוך את הצמחים לחזקים יותר ועמידים יותר בפני מחלות. ניתן לשפר את איכות המוצר גם באמצעות פלטת זרעים, היוצרת זרעים מעוגלים יותר, ופריימינג (priming) כלומר, חסכון של עד חמישה ימים לזמן נביטה בשדה.
שמירה על חקלאות מקומית
בעבר, יבולים שנקטפו היו נשלחים תכף ומיד לרחבי העולם; עם זאת, עלייה בעלויות הובלת מכולות מפעילה לחץ על מערכות המזון העולמיות. המודעות לאיכות הסביבה נמצאת בעלייה, כך ש 'קניה מקומית' או 'אכילה עונתית' הופכים לטרנדים צרכניים חשובים.
בחברת הזרע אנו מסייעים לחקלאים להגיע לייצור וגידול לאורך כל השנה עם זנים בעלי יכולת אחסון וחיי מדף טובים. התפתחויות בתחום הכרישה, למשל, שבאופן מסורתי האיכות מתדרדרת במהירות לאחר הקטיף, עושות הבדל גדול ומשמעותי. זנים גמישים יותר יכולים לעזור להפחית את עלויות ההובלה, פליטת פחמן ובזבוז מזון, כאחת.
תמיכה מהיסוד
ברחבי העולם, הזרע עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם חקלאים המגדלים מגוון רחב של גידולים, כדי לתת מענה הולם למגמות המתפתחות. באמצעות מחלקת ה- "מחקר ופיתוח" המתקדמת שלנו, אנו חוקרים את האתגרים הדחופים ביותר של התעשייה ובהתאם מייצרים פתרונות וזרעים שיעזרו לחקלאים – ולצמחים שלהם – לשגשג.
מחלת הפוזריום בחסה הינה מחלת נבילה והתמוטטות קטלנית, אשר נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f. sp. Lactucae.
המחלה התגלתה לראשונה ביפן ב-1955, ומאז התפשטה למדינות נוספות ברחבי העולם. כיום מוכרים שלושה גזעים של הפטרייה – גזעים 1, 2 ו-3.
בישראל נתקלנו, בחבל הבשור ובאזורי גידול נוספים, בתופעות של נבילה והתמוטטות החל משנת 2008. הזיהוי הראשון של פוזריום כגורם לנבילה ולהתמוטטות נערך ב-2009 במעבדה הפיטופתולוגית של "הזרע", אז זוהתה בבירור באמצעות בידוד מצמחים נגועים וביצוע "מבחן קוך" הפטרייה F. oxysporum f. sp. lactucae. במסגרת השלב הראשוני של עבודת המחקר הוגדר גם בבירור שבישראל מצוי גזע 1 של הפטרייה.
מחלת הפוזריום חמורה במיוחד בעונת הקיץ, אולם עם השנים גברה עוצמת המחלה בישראל ונצפו יותר ויותר שדות שנפגעו גם בעונת החורף.
תסמיני המחלה (סימפטומים)
ככלל, תסמיני המחלה דומים למחלות נבילה הנגרמות ע"י פוזריום בגידולים רבים אחרים:
הסימפטום הראשון להופעת המחלה הוא הופעת הצהבה בעלים.
בשלב מעט מאוחר יותר ניתן לראות אובדן טורגור של הצמח, נקרוזה בעלים ולבסוף התמוטטות של הצמח כולו.
בחיתוך השורש והגבעול של צמח חסה שנפגע מפוזריום ניתן לראות צבע אדום-חום אופייני (החמה פנימית).
תמונות 1,2: הצהבה בעלים והתמוטטות של צמחי חסה בשדה נגוע בחבל הבשור
תמונה 3: החמה פנימית אופיינית בגבעול צמח חסה שנפגע מפוזריום.
תמונה 4: ביצוע "מבחן קוך" במעבדה: משמאל – שתילי חסה שהודבקו בתבדיד פוזריום שבודד מצמח נגוע שהובא מהשדה, ובהם ניתן לראות סימפטומים והתמוטטות דומים לאלו שנצפו בשטח. מימין – שתילי חסה שהודבקו לצורך השוואה בתבדיד של פוזריום מלון (F. oxysporum f. sp. melonis), בהם לא נראית כל פגיעה.
כיצד מועברת המחלה?
המחלה נגרמת ע"י פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרקע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי חסה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים ובגבעול.
במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
הפטרייה מסוגלת להתפשט בתוך השדה באמצעות תנועת מים בקרקע וכן עם כלים לעיבוד הקרקע. כלי רכב וכלי עיבוד אשר עוברים משדה לשדה – מאפשרים את הפצת המחלה משדה נגוע לשדות בריאים מרוחקים.
פיתוח זני חסה עמידים לפוזריום
בשלב הראשון – נערכו מספר ניסיונות מקדמיים בהם נקבעה השיטה המדויקת להדבקת שתילי חסה בפוזריום באופן המבטיח הבחנה נכונה בין צמחים רגישים לעמידים למחלה. השיטה שפותחה מאפשרת בדיקה במעבדה של מספר רב של קווי חסה, זיהוי הקווים העמידים ובחירה של הצמחים העמידים ביותר לצורך התקדמות לדור הבא.
לאחר מכן, נסרקו במעבדה בסדרה של ניסויים מאות קווי חסה, וזוהו ביניהם הקווים העמידים ביותר.
במקביל לעבודת המעבדה, נערכו ניסיונות בשטח נגוע בחבל הבשור. ההשוואה בין תוצאות ניסויי המעבדה והניסיונות בשטח הראתה מתאם גבוה בין שתי השיטות.
בשנת 2013 השיקה "הזרע" זן חסת עלים ראשון המשלב עמידות לפוזריום עם איכות גבוהה – "אסף".
בשנים שלאחר מכן פותחו ע"י "הזרע" זנים עמידים נוספים: רביב – רומית לקיץ, אישתר – הרומית החורפית הבכירה, דיקלה – רומית בעלת לבבות נוחים לאריזה, ליאור – הרומית עם מספר גדול של עלים פנימיים וכמו כן, סולו מיו – חסת האייסברג הקראנצ'ית שלנו.
לפרטים נוספים אודות זני חסה של חברת זרע, הקליקו כאן.
תמונה 5: זן עמיד בהשוואה לזן רגיש, בשטח הטיפוח בחבל הבשור.
תמונה 6: "אסף" – זן עמיד לפוזריום של "הזרע", בשטח נגוע בחבל הבשור
לאחר שהכריזה על השקת פורטופליו גלובאלי של זנים עם עמידות, חברת הזרע גאה להשיק את ראשוני הזנים בעלי העמידות בשוק המקסיקני ולהציג אותם באירוע החקלאי החשוב ביותר באמריקה הלטינית- תערוכת גואנאחואטו במקסיקו.
השקת זנים עם עמידות בתערוכה במקסיקו
בעיית ה-ToBRFV בולטת מאוד במקסיקו והמגדלים מתמודדים עם יבול מופחת ופירות פחות איכותיים. ToBRFV מהווה בעיה גדולת מימדים עבור ייצור העגבניות, כאשר תופעת הכתמים החומים על הפירות והצמחים המוחלשים משפיעה ישירות על כמות ואיכות היבול שניתן למכור. מאז הופעת והשפעת המגיפה על מגדלי עגבניות ברחבי העולם, צוות המו"פ של חברת הזרע פעל ללא לאות, במשך מספר שנים, כדי למצוא זנים המסוגלים לתת רמה יעילה ואפקטיבית של עמידות ל-ToBRFV מבלי לפגוע ביבול ובאיכות הפרי. "מאמצים אלה כללו ניסויים מעמיקים במקומות רבים, בתנאים שונים ובקנה מידה עולמי, כדי לאשש שאנו מסוגלים לספק פתרונות בעלי האיזון הנכון בין ביצועים ועמידות מפני ToBRFV", לדברי אלחנדרו שכטמן, מנהל פורטפוליו עגבניות, שיווק חברת הזרע.
עם האיזון האופטימלי בין הגנה לביצועים, "קנלו", זן העגבניות הראשון של הזרע במקסיקו עם עמידות ל-ToBRFV, הוא טיפוס רומא בלתי מסיים עם צמח נמרץ, השומר על יבול מאוזן בתנאי סביבה מאתגרים ואף קיצוניים, בשל סל העמידויות הרחב שלו. "באמצעות ניסויים נרחבים של "קנלו" ברוב האזורים מקסיקו, כולל סן לואיס פוטוסי, באחה קליפורניה, מיצ'ואקן, סינלואה וקוואהילה, הזן "קנלו" מוכיח שהוא מגיע יבול גבוה, איכות פרי מעולה, הבשלה טובה עם צבע אדום עז, כמו גם מוצקות מעולה, שמירה על מידות L ו-XL עם משקלים ממוצעים של 150 עד 160 גרם לאורך כל מחזור הייצור", על פי חביאר אנגולו- מנהל פיתוח המוצר במקסיקו.
"קנלו"
הזו "קנלו" הוא זן פרודוקטיבי מאוד, אידיאלי לגידול בבית רשת או חממה. בנוסף, עם העמידות שלו ל-ToBRFV "קנלו" מסוגל לשרת היטב את המגדל המקסיקני ככלי יעיל להתמודדות עם הוירוס האגרסיבי, הצהרה הנאמרת ונתמכת על ידי מגדלים מקומיים, הטוענים כי "'קנלו' הוא צמח חזק ובריא מאוד עם איכות פרי גבוהה יוצאת דופן".
במבט קדימה, חברת הזרע ממשיכה במאמצים לספק זנים יעילים כדי להתמודד טוב יותר עם ToBRFV בקנה מידה עולמי, ובמקסיקו, תשיק כמה זנים חדשים, כולל עגבניות טיפוס מיני בלתי מסיימות עם זן הנקרא 'פנדרגון', כמו גם זנים נוספים המשלבים עמידות בפני ToBRFV ה'מספקים את הסחורה' עם יבול גבוה, חיי מדף ארוכים וטעם טוב, בעקביות עם המחויבות שלנו לספק למגדלים את האיזון האופטימלי בין הגנה לביצועים", אומר אלחנדרו שכטמן.
הידעתם שעגבניות הן בין גידולי הירקות הפופולריים בעולם? חקלאי האיחוד האירופי לבדם מייצרים כ-17 מיליון טון מדי שנה. נגיף הקורונה היה מניע חשוב של שוק משגשג זה: המכירות הקמעונאיות העולמיות של עגבניות טריות עלו ב-17.6% בשנת 2020, פשוט כיוון שאנשים נאלצו לאכול בבית.
בחברת "הזרע" לעגבניות יש מקום מיוחד בלב, ואנו מציעים מאות זנים שונים לחקלאים ברחבי העולם. אלחנדרו שכטמן, מנהל פורטפוליו העגבניות בשיווק בחברת "הזרע", שופך אור על האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני תחום העגבניות כיום.
שינוי טעם הצרכן
המפתח לפופולריות של עגבניות הוא מגוון האפשרויות הזמינות לצרכן. כיום, אנו רואים ביקוש עולה לעגבניות צ'רי הנוחות יותר לאכילת "נשנוש". עגבניות קטנות יותר דורשות יותר כוח עבודה בקטיף, מה שיכול להוות אתגר בהתחשב באקלים הכלכלי הקשה של היום ובשוק העבודה הצפוף.
בינתיים, צרכנים מחפשים לקנות יותר 'חקלאות מקומית' כדי לתמוך באיכות הסביבה. כעת, הודות לניסיון ולמחקר ופיתוח מעמיק של חברת "הזרע", עגבניות טעימות יותר זמינות למשך יותר עונות בשנה. במקביל, אנו עובדים עם חברות ייצוא כדי לפתח זנים עם חיי מדף ארוכים יותר.
הזדמנויות אוטומציה
ככל שהקטיף הידני הולך ופוחת בגידול עגבניות, אנו רואים שחקלאים פונים לפתרונות אוטומטיים ודיגיטליים כדי להפוך את הייצור לקל ומהיר יותר. יעילות האנרגיה, העלות והמשאבים הנובעת מכך מבורכת מאוד בתעשייה שבה הרווחים לרוב בלתי צפויים.
אוטומציה היא אפוא תחום מרגש להשקעה, ואנו ב"הזרע" עובדים תמיד במחקר ופיתוח כדי להפוך את חלומות העתיד למציאות עבור המגדלים הזקוקים להם.
טיפול בהשפעת שינויי האקלים
אקלים חם יותר משפיע לרעה על גידול הצמחים ויגביר את הסיכון למחלות ויקשה על עמידה בביקוש הגלובלי הגובר.
חברת "הזרע" עובדת על פתרונות שיעזרו לחקלאים למנוע ולהתגבר על השפעות שינויי האקלים. לא רק שאנו מגדלים זנים מתאימים יותר עם סובלנות גבוהה יותר לבצורת ולחום, אלא שאנו גם משתפים פעולה עם מגדלים לתכנון ויישום טכנולוגיות לחיסכון במים במהלך ההשקיה.
עונים על צרכי העגבניות שלך
בחברת "הזרע" אנחנו מובילים עולמית בתחום בעגבניות, עם פורטפוליו גדול ואיכותי של זנים זמין. אנו מסתמכים על עשרות שנות הידע והניסיון שלנו כדי לתמוך במגדלים ברחבי העולם ולהפוך את פעילותם לברת קיימא, כך שהצרכנים יוכלו להמשיך ליהנות מעגבניות באיכות מעולה במשך שנים רבות.
בשנת 2022, אכילה על בסיס צמחי כאן כדי להישאר. על פי קבוצת בלומברג, מכירות קמעונאיות גלובליות של מזונות צמחיים עומדות להגיע ל-160 מיליארד דולר עד 2030, לעומת 29 מיליארד דולר ב-2020. בינתיים, מחקר של קבוצת NPD מצא כי 19% מהצרכנים מחפשים להוסיף עוד מזון מבוסס צמחים לתזונה שלהם.
עם זאת, השוק הצמחי מורכב יותר מכפי שהוא נראה לעתים קרובות והוא מתפתח מחודש לחודש. בואו נבחן מקרוב כמה מהמגמות הנוכחיות שמעצבות את השוק ואת משמעותן עבור המגדלים.
צמחונות חלקית (Flexitarianism) "מגמישה את שריריה"
מקור הביקוש הגדול ביותר למוצרים מהצומח אינו דווקא מצמחונים או טבעונים, אלא אנשים שבוחרים לאכול פחות בשר. על פי מחקר אחד, 89% מהמשתמשים מהצומח אינם רואים עצמם טבעוניים או צמחוניים.
אלו הן חדשות טובות עבור מגדלים: "פלקסיטאריאנים" שעדיין צורכים חלבון מהחי עשויים להיות "פחות רעבים" למה שמכונה "חלופות בשר" וסביר יותר שיצמדו למזונות מסורתיים מהצומח כמו ירקות, דגנים וקטניות.
כאשר שתי מגמות מתמזגות
אכילה נקייה/אורגנית וצריכה על בסיס צמחי נחשבו פעם לתנועות נפרדות, אבל אנחנו רואים כעת סימנים של התמזגות בין השתיים. במילים אחרות, נראה שצרכנים שמודעים יותר לבריאות מתרחקים ממוצרים מורכבים יותר, מעובדים מבוססי צמחים, לעבר חלופות פשוטות ובריאות יותר. למשל, במקום המבורגרים דמויי בשר, יחשבו יותר על הכיוון של סטייק עשוי כרובית, וישנם נתונים התומכים בכך (על פי דוח 'בריאות + בריאות' של הרטמן)
תנועת ה"קיימות" חשובה
וזה לא קשור רק לבריאות. הגדלת המודעות הסביבתית ברמת הצרכן מניעה גם את המגמה של תוצרת מקומית בריאה יותר. בהמשך, השווקים המערביים עשויים לראות ביקוש מוגבר לקטגוריות ירקות "דל פחמן" (כמו הכרוביים, בצל וכרישה) במקום יבולים מיובאים בעיקר כמו אבוקדו ופולי סויה.
חדשנות, חדשנות ושוב חדשנות
למרות שפשטות לרוב מנצחת, לא חסרה חדשנות במגזר הצמחי. מגמה מעניינת במיוחד היא זו של "מזונות היברידיים" – המבורגרים ונאגטס, למשל, הכוללים תערובת של מוצרי בשר וירקות. זה עשוי להועיל גם למגדלים, שכן מזונות היברידיים סוללים נתיבים חדשים לצריכת ירקות מוגברת.
כפי שניתן לראות, דברים משתנים במהירות בעולם הירק והצומח. ב"הזרע" אנו שומרים את האצבע על הדופק ומספקים פתרונות שיעזרו ללקוחותינו לנווט בנוף הצרכני המתפתח במהירות של היום.
השנה החדשה בפתח, ועם כל הרצון להתחדשות יש להכיר מקרוב את המגמות הטכנולוגיות באגריטק שימשיכו לפגוש אותנו גם בשנה החדשה.
כולנו יודעים שלתעשיית המזון לא חסרים אתגרים כרגע. המגדלים מתמודדים עם עליית מחירי הדשנים וההשפעות של שינויי האקלים, בעוד שספקי המזון מתמודדים עם עלויות הובלה מוגברות ועם סנטימנט נמוך של הצרכנים.
למרבה המזל, יזמים פיתחו מגוון פתרונות כדי להילחם בקשיים אלו ולהביא את החקלאות למאה ה-21. להלן ארבעת הטרנדים שנמצאים חזק על הרדאר שלנו:
1. מיכון
בני אדם ממכנים את החקלאות במשך מאות שנים, אך החדשנות בתחום בעת האחרונה מהווה קפיצת מדרגה של ממש! התפתחות מרגשת אחת היא הופעת ה"גריפרים" – רובוטיקה מתקדמת שיכולה לאסוף ולאחוז תוצרת כמו יד אדם. עבור חומרי אריזה שצריך לקפל בחדות, קטיף פרי ועבודה ידנית אחרת, הגריפרים מסתמנים כמחוללי מהפכה בתעשייה.
2. האינטרנט של הדברים (IoT)
תחום ה-IoT חודר כמעט לכל מגזר- והחקלאות אינה יוצאת דופן. על ידי שילוב חיישנים, מל"טים, הדמיית לוויינים ומערכות אוטונומיות מבוססות מודיעין, חקלאים יכולים לקבל תובנות מפורטות יותר מאי פעם – ולהשתמש במידע זה כדי לגדל בצורה יעילה יותר ובת קיימא.
לדוגמה, חוות יכולות להשתמש בחיישנים כדי לזהות רמות חנקן בגידולים, ולשלב זאת עם נתוני לוויין כדי לייצר מפת יישום קצב משתנה(VRA). אז, ניתן להעלות את הנתונים לטרקטור חכם, אשר לאחר מכן מפזר דשן באופן אוטומטי בהתאם לרמות החנקן המשתנות על פני השדה.
3. מזון ואריזות בר קיימא
כאשר החקלאות מהווה 11% מפליטת גזי החממה, אין זה מפליא שמדענים מחפשים חלופות ברות קיימא – במיוחד כשמדובר בחלבונים. כן כן, ישנן חברות שפיתחו חלבונים מהצומח המחקים את תכונותיו של הבשר, בעוד שאחרות פועלות לשכלל בשר שגדל במעבדה.
מיקופרוטאינים (Mycoproteins -חלבון מפטריות) יכולים לשמש גם להכנת תחליפי בשר. יתרה מכך, החברים הפטרייתיים שלנו הם הבסיס לסוג חדש של אריזה. אריזות אלה מהוות רק כ-12% מהאנרגיה הנצרכת בייצור פלסטיק ופולטות פחות 90% פחמן דו חמצני. וגולת הכותרת- המוצר עצמו גם מתפרק תוך 30-90 יום.
4. חקלאות אנכית מונעת בינה מלאכותית
חקלאות אנכית צומחת (תרתי משמע!). השוק צפוי להתרחב ב-25.2% מדי שנה בעשור הקרוב. בתחום חדש ומלהיב זה, חברות חדשניות משלבות בינה מלאכותית כדי לייעל את תהליך הגידול. גישת היי-טק זו מאפשרת גידול ל כ-40% יותר צמחים לכל אזור גידול, חוסכת עד 95% מהמים המשמשים בתהליכים מסורתיים, וקצב גידול גבוה ב-30-40%.
כשהעולם חווה מהפכה חקלאית נוספת, הזרע כאן לתמוך ולייעץ. צרו איתנו קשר טלפונית או דרך האתר
סרטון ההדרכה הרשמי של Hazera: Virus Fruit Brown Rugose Tomato (ToBRFV)
פורסם ב: אוג 29, 2022
אנו שמחים להציג את סרטון ההדרכה ומדריך התברואה של Hazera להתמודדות עם נגיף ה-ToBRFV החדש.מטרת הסרטון הזה היא לסייע למגדלים ולחקלאים להשיג הבנה טובה יותר של נגיף ה-ToBRFV, ולשתף כמה עצות מעשיות ואמצעים פעילים למיגור הצמיחה של נגיף זה באמצעות שימוש בהיגיינה קפדנית ותברואה יעילה ביותר.
הרכבה היא תהליך של חיבור בין שני זני צמחים, כאשר צמח אחד נקרא רוכב והצמח השני בעל מערכת השורשים נקרא כנה. הזן הרוכב הוא פורה ויהיה בהמשך המקור לפירות, בעוד הכנה שהינה בעצם מערכת השורשים תהיה זן חזק ועמיד מפני מחלות קרקע. נשתמש בהרכבה כאשר הזן הפורה שלנו אינו מספיק עמיד למחלות קרקע מהן יש חשש במקום המיועד לשתילה.
בהתייחס לדלועים, השימוש בהרכבות מאד התרחב בשני העשורים האחרונים.
רוב שטחי האבטיח בארץ מורכבים, כיוון שרוב זני האבטיח אינם עמידים למחלות קרקע. ללא צמחים מורכבים, לא יהיה ניתן לגדל באופן רציף כמה מחזורי גידול ללא התפרצות או השפעת המחלות על הצמח.
במלפפון השימוש בכנות עולה כל שנה, כאשר בחורף הוא מחזק בצורה משמעותית את הצמח וכתוצאה מכך מגביר את היבול. בקיץ, השימוש בכנה מאפשר משך קטיף ארוך משמעותית ובריאות צמח טובה יותר.
דווקא למרבית זני המלון ישנה עמידות לחלק ממחלות הקרקע, כגון פוזריום, ולכן ברוב המקרים אינם דורשים הרכבה. ולכן, הרכבת זני מלון מומלצת כאשר הקרקעות בעלות אילוח גבוה של מחלות קרקע.
בנוסף, הרכבה אפקטיבית כאשר צפויות עקות, כיוון שהיא מגבירה את חוזק הצמח, וכך ניתן לקבל יבול טוב יותר.
הידעת? מעל 90%* מגידולי מלפפון החורף בישראל הינם מורכבים.
שיקולים בבחירת כנה מתאימה
לדברי יואב לוי, מנהל מוצר דלועיים: "ישנה חשיבות גבוהה לבחירת כנה בעלת גמישות לזנים רבים ותנאי גידול משתנים. בנוסף, חשוב שהכנה הנבחרת תהיה בעלת סט רחב של עמידויות קרקע, תוך שמירה על צמח מאוזן וחזק".
הכירו את כנת TZ-148
כנתTZ-148 מוכרת בעולם ומצטיינת ברב גוניות בשימוש לזנים שונים והתאמה טובה לתנאי סביבה משתנים. הכנה תורמת ליבול גבוה ואיכותי, תוך שמירה על צמח מאוזן וחזק ובעלת סט רחב של עמידויות קרקע, המסייע למגדלים להתמודד עם מחלות הקרקע ולמקסם את פוטנציאל היבול.
למרות שחסה במקורה היא גידול חורפי, כיום, בעקבות מאמצי טיפוח רבים, ישנם זנים המתאימים לגידול בכל עונות השנה ובשיטות גידול שונות, הכוללות שטח פתוח, בתי רשת בקרקע מקומית או מצעים מנותקים, ובמגוון השיטות הקיימות בהידרופוניקה. חשיבותה הרבה של החסה לצרכנים, כמו גם למגדלים, היא הסיבה העיקרית לכך שגידול החסה פרוס ברוב אזורי הארץ.
אחד היתרונות של גידול חסה על גידולים אחרים הוא מספר ימי הבשלה יחסית נמוך, המאפשר יותר מחזורי גידול ושיווק. הערכת היקף הגידול השנתי של חסה בישראל עומד על כ-30 אלף דונם, כאשר, תלוי חיטוי ותנאי קרקע, ניתן להגיע ל4-6 מחזורי גידול בשטח פתוח ועד כ 10-12 מחזורים ויותר בשיטת גידול הידרופונית.
טיפוסי החסה הגדלים בישראל הם רומית (כ-70%), אייסברג עגולה (כ-25%) והשאר, טיפוסים מיוחדים כגון עלה אלון, מסולסלת, עלי חמאה ועוד, חלקן ירוקות, אך גם צבעוניות. החסה משווקת כראש שלם לשוק טרי או ארוזה במגוון שקיות ונספקים, אך גם משווקת חתוכה או קצוצה לתעשייה.
בין היתר, חסה עשירה בלוטאין, קרטנואיד אורגני המשמש כאנטיאוקסידנט וידועה כתורמת למערכת החיסון ולפונקציות רבות בגוף האדם, בעיקר לבריאות העין והפחתת הסיכון למחלות סרטניות ולבביות, הפחתת סיכון לשבץ מוחי, קטארקט עיני ואף סיבוכי סכרת. החסה הצבעונית עשירה גם בלוטאין וגם באנטוציאנינים, אף הם נוגדי חמצון עוצמתיים. בנוסף, החסה היא מקור מצוין ומגוון לשלל ויטמינים, כגון חומצה פולית (ויטמין מקבוצה B), ויטמין C, בטא קרוטן (קבוצה A) וויטמין K.
הידעת? חסה רומית עשירה פי 5 בויטמינים מטיפוסי חסה אחרים.
מה מיוחד בזן החדש, סאמר-טן?
סאמר-טן (Summer Tan) היא חסה רומית מסולסלת בצבע אדום עז (בורגונדי) החודר לעומק העלה ובכך משלב בין יתרונות החסה הרומית ליתרונות החסה הצבעונית.
בנוסף ליתרונותיו התזונתיים, הזן סאמר-טן מותאם לגידול בעונות אביב-קיץ, בעל סבילות גבוהה להפרגה ולהחמת קצות עלים (Tip Burn) ובעל אחידות טובה. הזן מגיע בממוצע למשקל קולס של 200-400 גרם ומתאים לשיווק לשוק טרי, לנספק וגם לאריזה בשקית לתעשייה.
לא פחות חשוב- בזכות המרקם הייחודי של הזן, לסאמר-טן חיי מדף טובים והוא פחות מריר מצבעוניים אחרים (דוגמת זן אוליאנה של הזרע).
הזן מתאים לגידול בשטח פתוח, בתי רשת וגם גודל בהצלחה בגידול הידרופוני.
Fusarium Crown Rot Fungus Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici
ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג חברת הזרע
רקע כללי
מחלת ריקבון הכתר של העגבנייה הינה מחלה הגורמת לנבילה והתמוטטות של צמחי עגבנייה בוגרים. שם המחלה המקובל באנגלית הינו Fusarium Crown and Root Rot, והוא מתאר היטב את נזקה העיקרי של המחלה – רקבון של השורשים ושל אזור ה"כתר" –אזור החיבור בין השורש המרכזי לגבעול של צמח העגבנייה.
המחלה נגרמת ע"י הפטרייה Fusarium oxysporum f.sp. radicis-lycopersici.
בישראל, עיקר הפגיעה של המחלה הינה בעונת החורף. ככלל יש לציין כי ישראל הינה אחת המדינות שנפגעו באופן חמור יחסית ממחלה זו. הפגיעה של המחלה חמורה במיוחד באזורי הנגב המערבי ורמת נגב, אולם שכיחה מאד גם בשאר אזורי הגידול של עגבניות בישראל.
תסמיני המחלה (סימפטומים)
הסימנים הראשונים להופעת המחלה הינה עיכוב בהתפתחות והצהבה של עלים.
בהמשך, צמחים נגועים נובלים ומתמוטטים. הצמח הנובל מצהיב, ובהדרגה צבעו משתנה מצהוב לחום. ימים ספורים לאחר שהנבילה נראית בבירור – הצמח כומש לחלוטין ומת.
לעתים, ההתמוטטות מלווה בהופעת כתמים חומים כהים בחלקו התחתון של הגבול.
כאשר חותכים את הגבעול התחתון או את השורש המרכזי של הצמח המתמוטט – ניתן להבחין בהחמה ברורה של צינורות ההובלה.
בחלק מהמקרים, ניתן לזהות על פני הגבעול התחתון שהתמוטט אזורים שצבעם לבנבן-קרם – אלו הם צברים צפופים של נבגים רב-תאיים של הפטרייה ("מקרוקונידיות"). במקרים אלו, זיהוי מיקרוסקופי של המקרוקונידיות מאפשר איבחון מהיר ואמין של המחלה.
יש לציין כי בעגבנייה שכיחות גם מחלות נוספות שגורמות לנבילה והתמוטטות, ופרט לתסמין האחרון שצוין, שהינו ייחודי למחלה זו – שאר התסמינים אינם נבדלים מהותית מתסמינים של מחלות נבילה אחרות, ולכן אבחון מדויק איננו יכול במקרים רבים להינתן על בסיס התסמינים הנראים לעין בלבד.
תסמינים ראשוניים של הצהבת עלים
תמונה 3: תסמין של נבילת כל הצמח
תסמין של צברי נבגים רב-תאיים (מקרוקונידיות) על פני הגבעול התחתון שנבל
גורם המחלה הינה פטרייה הנשמרת בקרקע, בעיקר בצורה של נבגי קיימא (כלמידוספורות) בעלי דופן עבה אשר מסוגלים להשתמר בקרע במשך שנים רבות. כאשר נשתלים צמחי עגבנייה לתוך קרקע המכילה נבגי קיימא אלו – התפטיר מתחדש מהם, חודר לשורשי הצמח המתפתח ומאכלס את רקמות ההובלה בשורשים וכן בחלקו התחתון של הגבעול.
במהלך העונה, הפטרייה מסוגלת לעבור מתחת לפני הקרקע מצמח נגוע לצמח בריא שכן ע"י מעבר בין שורשים, הנוגעים זה בזה.
גורם הפצה שהינו ייחודי למחלה בהשוואה למחלות נבילה שוכנות קרקע אחרות הינו הפצה אווירנית של הנבגים הרב-תאיים, הנוצרים במקרים מסוימים בצברים גדולים על-פני הגבעול התחתון. ישנם מקרים בהם נבגים כאלו, אשר מגיעים לפצעים על-פני צמחים בריאים – מדביקים ישירות את גבעול הצמח הבריא.
מניעה וטיפול
קיימים זנים עמידים למחלה, מומלץ לבחור בזנים אלו ובכך למנוע מראש מצב של נגיעות במחלה.
לחילופין, ניתן להשתמש בשתילים מורכבים המבוססים על כנות עמידות, ואז ניתן לגדל זנים רגישים כאשר הם מורכבים על כנה שהינה עמידה למחלה.
חיטוי קרקע יעיל עשוי לצמצם משמעותית את אוכלוסיית גורם המחלה בקרקע, אולם בשל העובדה שצמחי העגבנייה הינם מעמיקי שורש – קיים קושי במניעה יעילה בהסתמך על חיטוי קרקע כשיטת מניעה יחידה.
במקרים בהם מזוהה נגיעות בשלב ההתחלתי – "התללה" (יצירת קונוס) סביב אזור הגבעול התחתון של חול ספוג בקוטל פטריות אפקטיבי, כך שתכסה את אזור הגבעול התחתון – מאפשרת התבססות שורשים אדוונטיביים דרך הקונוס, ובכך מתאפשר המשך גידול של צמח שנפגע בשורש הראשי שלו.
עקרון ההתמודדות עם מחלות צמחים אינו שונה במהותו מההתמודדות עם הוירוס COVID-19
פורסם ב: ספט 19, 2021
כולנו מכירים את המושג כפר גלובלי קטן, ואכן, ההתנהלות של עולמנו בעשורים האחרונים גרמה לעלייה משמעותית בתנועה בינלאומית של נוסעים, בעלי חיים, צמחים, פירות וחומר צמחי מכל הסוגים. מצב זה הביא ליצירת הזדמנויות למחלות שהיו מקומיות בעבר, להרחיב את טווח תפוצתן ולהופיע באזורים גיאוגרפיים חדשים ובזמן קצר יחסית.המשך…
מחלת TOBRFV בעגבנייה- סימפטומים, הדבקה, מניעה וטיפול
פורסם ב: יול 10, 2022
ד"ר יניב רותם – פיטופתולוג סולניים, חברת הזרע
רקע כללי
המחלה הוויראלית ToBRFV – Tomato Brown Rugose Fruit Virus הינה מחלת ווירוס חדשה יחסית, אשר הופיעה לראשונה במזרח התיכון בשנת 2014. מאז התפשטה המחלה במהירות לאזורים רבים נוספים בעולם, ומהווה כיום בעיה גלובאלית מרכזית בגידול העגבניות בעולם.
בישראל, כל אזורי הגידול נפגעו קשות מ-ToBRFV, והשפעת המחלה ניכרת היטב הן בגידול העגבניות בשטחי הגידול והן באיכות ובמראה הפרי הקטוף הנמכר.
תסמיני המחלה (סימפטומים)
ככלל, תסמיני המחלה דומים לתסמינים הטיפוסיים למחלת ה-ToMV, אולם עוצמת התסמינים יכולה להיות שונה מזו המוכרת ב-ToMV:
בעלים – מופיעה מוזאיקה, אשר בולטת במיוחד בעלים הצעירים ובקודקודי הצמיחה. בחלק מהמקרים יש הצרה של טרף העלה, ובמקרים מסוימים העלים הופכים חוטיים ממש ("Shoestrings").
בפירות – מתפתחים כתמים צהובים אשר בשלב מאוחר יותר הופכים נקרוטיים. בחלק מהמקרים מופיעים "כתמי שוקולד" על הפרי. במקרים של פגיעה קשה הפרי מתקמט ומתעוות. המראה המקומט בשילוב עם הכתמים החומים הינו זה שהעניק לווירוס את שמו.
יש לציין כי בניגוד למצב האופייני לנגיעות ב-ToMV, שבו סימפטומים בפרי מופיעים בדרך כלל רק במקרים של פגיעה חמורה במיוחד בעלווה, הרי שבמקרה של ToBRFV אין קשר בין חומרת הפגיעה בפרי לחומרת הפגיעה בעלווה: ישנם מקרים של זנים שבהם נצפית פגיעה קשה בפירות בזמן שבעלים לא נראים סימפטומים, ולהיפך – מקרים של סימפטומים חמורים בעלווה והיעדר סימפטומים בפרי.
במקרים מסוימים – מתפתחת נקרוזה של עלי הגביע (Calyx) של הפירות, עוקצי הפרי והשדרה המרכזית של אשכול הפירות.
כאשר זן רגיש נפגע מ-ToBRFV, הנזק העיקרי הינו בהחלשה ניכרת של הצמח וביכולתו להניב אשכולות של פרי לאורך זמן. כתוצאה מפגיעת הווירוס השתנה כליל גידול העגבניות בישראל: עקב היחלשות הצמחים אין כיום למעשה כמעט אפשרות למגדלי העגבניות לגדל בעונה מרכזית ארוכה של 9-10 חודשים אשר הייתה נהוגה עד להופעת הווירוס, ובמקומה נהוגות כיום עונות גידול קצרות של 4-5 חודשים המיועדות לקטיף של אשכולות בודדים בלבד
סימפטומים בעלים – מוזאיקה חמורה והצרה של חלק מאונות העלה עד לכדי מופע "חוטי"
סימפטומים בפירות
סימפטומים של נקרוזה בעלי הגביע (Calyx), עוקצי פרי ושדרת האשכול
היחלשות הצמח כתוצאה מהנגיעות בווירוס בזן רגיש (בצד ימין) לעומת זן דומה לו במרבית תכונותיו אשר הינו עמיד לווירוס (בצד שמאל).
כיצד מועברת המחלה?
הווירוס ToBRFV מועבר בקלות רבה באופן מכאני – ע"י מגע יד אדם, ע"י כלי עבודה, חוטי הדלייה, או כל גורם אשר בא במגע פיסי עם צמח נגוע או עם קרקע שמכילה את הווירוס ובא במגע מאוחר יותר עם צמחים בריאים. חשוב לזכור כי חלקיקי ווירוס זה הינם עמידים במיוחד לתנאי הסביבה, ומסוגלים לשרוד זמן ממושך בקרקע או על-פני משטחים אשר נוגעו בהם.
היות והווירוס מסוגל לשרוד בקרקע למשך תקופה ארוכה – הווירוס עובר גם עם קרקע נגועה אשר מועברת ממקום למקום (ע"י הצמדות לנעליים, לכלי עיבוד שעוברים מחלקה לחלקה וכד').
הווירוס מועבר בזרעים – זרע אשר הופק מצמח נגוע עשוי לשאת על פניו חלקיקי ווירוס.
הווירוס מסוגל לעבור גם באמצעות דבורי בומבוס אשר משמשות להאבקה במהלך הגידול.
מניעה וטיפול
מאז התפרצות המחלה, שקדו חברת "הזרע סידס" וקבוצת "לימגרן" על מחקר מקיף בנושא, בו טופחו זנים בעלי רמת עמידות לווירוס. הפטנט הראשון בעולם על עמידות ל-ToBRFV נרשם ע"י "לימגרן" בשנת 2017. שימוש בזנים אלו נותן מענה אופטימלי לגידול בתנאים של נגיעות ב- ToBRFV תוך שמירה על ביצועי הזנים.
שמירה על הכללים הפיטוסניטריים הינה נקודת מפתח במניעת המחלה:
הקפדה על בגדים נקיים, חלוקים וכפפות של הנכנסים לחממה.
הקפדה על חיטוי כל הציוד בו משתמשים.
חיטוי נעליים בבור טבילה בכניסה לחממה.
הקפדה על סדר הכניסה למבנים – יום העבודה מתחיל ממבנים של גידול צעיר ובריא וממשיך למבנים של הגידול המבוגר יותר.
צמחים בהם מתגלה נגיעות יש להרחיק מהחממה מיידית תוך הקפדה על הימנעות ממגע עם הצמחים השכנים.
שימוש בזרעים ובשתילים בריאים הינו נקודת מפתח נוספת במניעת המחלה. חברת "הזרע סידס" מקפידה על ביצוע בדיקות בריאות במעבדות מוסמכות, ע"פ התקנים הבין-לאומיים והשירותים להגנת הצומח. בדיקת הזרעים לניקיון מ- ToBRFVנעשית לפי פרוטוקולISHI , שהינו הפרוטוקול הבינ"ל המקובל בעולם.
הקפדה על סניטציה טובה – חיטוי הקרקע או מצע הגידול וחלל החממה בתום הגידול.
חדשנות בזני חסה עם מגוון יתרונות: צבע, מרקם, טעם וחיי מדף
פורסם ב: ספט 19, 2021
ריאיון עם עוז דרורי, מנהל מכירות אזורי ומקדם זני חסה לשוק ישראל בחברת הזרע
חסה היא אחד מסוגי הירק הנפוצים בישראל, ניתן למצוא אותה בכל בית והיא חלק מהתפריט של מסעדות ובתי מלון. בשנים האחרונות עולה הביקוש לחסה, הודות לטרנד הבריאות וגם בשל מחיר השווה לכל נפש.
במהלך היום הפתוח שהתקיים בתחילת חודש יולי בשטחי התצוגה של חברת הזרע (במושב ניר חן), פגשנו את עוז דרורי, מקדם זני חסה בחברה ששיתף אותנו בפעילות הטיפוח של המוצר.
עש הטוטה אבסולוטה משתייך לסדרת הפרפראים ולמשפחת העשבחניניים [Gelechiidae] אשר תוקפת צמחים ממשפחת הסולניים כמו תפוח אדמה, טבק, חציל ועגבנייה.
בשמו העברי הוא ידוע בתור עש המנהרות של הסולניים.
טוטה אבסולוטה מוכר כבר מ-1980 בדרום אמריקה בתור מזיק קטלני לעגבניות. לראשונה הופיע באירופה ב-2006 (במזרח ספרד). טוטה אבסולוטה הוא עש שפגיעתו קשה ביותר הנובר מנהרות בעלה ויש לו העדפה מובהקת לעגבניות. ניתן למצוא אותו גם בחצילים, פלפלים וכן בתפוחי אדמה ובצמחים תרבותיים אחרים. נוסף על כך הוא נמצא גם בעשבי בר ממשפחת הסולניים (למשל ענבי שועל, דטורה). טוטה אבסולוטה עלולה לגרום להפחתה של 50% עד 100% ביבולים בעגבניות, והנוכחות שלה עלולה לגרום להגבלת יצוא המוצר. מניעה וניהול נכון של המזיק הכרחיים לפיכך. במקרים רבים השימוש בחומרים כימיים נוחל כישלון מפאת העמידות של טוטה אבסולוטה לקוטלי חרקים רבים, אבל גם משום שחלק גדול ממחזור ההתפתחות שלה מתנהל בתוך הצמח או בתוך האדמה, היינו מחוץ להישג ידם של קוטלי החרקים. משום כך בניהול הניגוע בטוטה אבסולוטה יש עדיפות לשילוב של אסטרטגיות שונות הכלולות בשיטת ההדברה המשולבת (IPM).
להלן מקצת מהנושאים לדיון שהועלו בסימפוזיון הבינלאומי הראשון לטוטה אבסולוטה שהתקיים בוולנסיה במרץ 2010.
היסדקות עגבניות, כמו גם בפירות של מינים רבים אחרים כגון ענבים, תפוחים, אבטיחים ומלונים, היא אחד מהגורמים המובילים להקטנת היבול. היסדקות הפרי מושפעת מגורמים רבים, חלקם סביבתיים, מקצתם גנטיים ואחרים שייכים לטיפול. במקרים רבים התופעה היא שילוב של כל הגורמים האלה.
ההיסדקות עלולה להתרחש בכל אחד מהשלבים המוקדמים של היבול, אפילו בשלב מוקדם כמו ימים אחדים אחרי חניטת הפרי. ההיסדקות עלולה להתרחש בפרי ירוק בשל ובפרי בשל.
ההיסדקות יכולה ללבוש צורות שונות – היסדקות מעגלית, היסדקות אורכית, סדקים זעירים, עיוות פרי ["פני חתול"] וקצה פריחה פתוח.
אחת התקופות העיקריות של הרגישות להיסדקות היא במהלך ההבשלה של האשכול הראשון. רגישה במיוחד היא התקופה בשתילה בראשית הקיץ כאשר הצמח אינו מאוזן מבחינה הורמונאלית והוא עמוס בפרי. המשך…
קללה סינית עתיקה אומרת: "מי ייתן ותחיה בזמנים מעניינים" ואכן זמנים מעניינים מאוד הגיעו לשנדונג שבסין. שוק העגבניות כמרקחה. מחירי עגבניות טריות מגלים שיאים חסרי תקדים. מחיר סיטונאי של עגבניות מגיע ל-3.7 – 4 יואן לקילו (1 יורו = 10 יואן) בהשוואה למחירים בשנה רגילה 1 – 1.2 יואן לק"ג, ומחירי העגבניות במרכולים של בייג'ינג גבוהים פי חמש יותר מאשר בימים כתיקונם. כל זאת נגרם מפאת משבר צהבון האמיר בשנדונג.
מחוז שנדונג מייצר 60% מתצרוכת העגבניות של סין בחורף. עם שטח של כמעט 500,000 מו [350,000 דונם] של גידולי חממות, שנדונג היא אחד האזורים הגדולים בעולם לגידול עגבניות, וכעת היא מתמודדת עם המשבר האחרון – צהבון האמיר. בשנים האחרונות התגלה הווירוס בשנדונג אבל הנזק שלו היה שולי. בראשית השנה לווירוס צהבון האמיר הייתה נוכחות בתדירות גבוהה יותר, עם הפסד יבולים משמעותי הרבה יותר בכל רחבי המחוז. על סמך סקר שנערך ע"י "הזרע ג'נטיקס" בשנדונג בשלהי 2009 התחזית הייתה שמשבר צהבון האמיר עמוק עוד יותר. כמעט 100% מאזורי הייצור נוגעו, ורמות ניגוע גבוהות נצפו בכל עונות השתילה. היו חקלאים שאיבדו כמעט את כל היבול, והנה כי כן ביקשו להחליף את הזנים המסורתיים בזנים עמידים לצהבון האמיר. המשך…
צריכת העגבניות ברחבי העולם היא גבוהה יותר מהצריכה של כל ירק אחר. מה סוד הפופולאריות של העגבניות? אחת הסיבות היא כנראה הרבגוניות של הצורות, הצבעים, הגדלים והטעמים, וכן העובדה שעגבניות גדלות במגוון רחב ביותר של אזורים ותנאים אקלימיים. קיימים 9 זני בר של העגבנייה, מתוכם רק שני זנים שתורבתו, שלאחר מכן טופחו לכדי 500 הזנים שנמכרים כיום בעולם.
גידולי עגבניות קיימים בכ-170 מדינות. שטחי גידול העגבניות ברחבי העולם התפרסו בשנת 2008 על פני 50 מילון דונם, שהניבו יבול של יותר מ-129 מילון טון. חלק מגידולי העגבניות מיועדים לאכילה כירק טרי, בעוד שחלק מהיבולים מיועדים מראש לעיבוד (רכז, מיץ, קטשופ, עגבניות מקולפות, עגבניות מרוסקות, רסק עגבניות, אבקה, וכו'). החלוקה היא 70% פרי טרי ו-30% פרי מעובד.סין היא אלופת העולם ביצור עגבניות, עם 39 מיליון טון בשנה, בהם 20% המיועדים לשימוש תעשייתי. איטליה היא היצרנית המובילה באירופה, עם 4 מיליון טון, ושם 90% מהיבול מיועד לעיבוד תעשייתי. נתונים אלה מתייחסים אך ורק לגידול המסחרי של עגבניות. אך זהו הירק האהוב ביותר על גננים חובבים והלהיט הגדול של גינות ירק קטנות. המשך…
